ברכת אבות, ועמידה מפני ת"ח
שלום וברכה במקרה וכוונתי רק בחצי מברכת אבות. וחצי ברכה הייתי בהסח דעת. האם עליי לחזור לראש התפילה, כיוום שלא כוונתי בכל ברכת אבות? או, באילו חלקים מברכת אבות יש חובה להתכוון ובאילו לא? - כל אחד ממשפחתי לימד אותי מעט תורה, בשולחן שבת. הרבה מהחברים שלי לימדו אותי מעט תורה. האם אני חייב לעמוד מפניהם כאשר הם עוברים 4 אמות ממני? ההיתכן?
תודה
צריך להשתדל לכוון לא רק באבות אלא בכל התפילה וצריך להכשיר את המחשבה לכך. ראה הנחית הרמב"ם במו"נ, ח"ג פנ"ג ד"ה "ומכאן אחל להנחותך על אופן ההכשרה" (ועוד בהל' תפלה פ"ד טז). אולם אם לא כיוון אלא באבות, אינו חוזר. והכוונה באבות, הכוונה לה' וזכר האבות, ודבר זה נזכר בראשית הברכה, ובחתימתה. ולכן בכל חצי ברכה שכיוון, בין בראשון בין באחרון - יצא.
2. רבינו, ת"ת, ה, ט, כך פסק, אפילו לא למד ממנו, אפילו דבר אחד, קטן או גדול, עומד מפניו כשמגיע בארבע אמותיו, וקורע עליו כשמת, וכן שו"ע, יו"ד, רמב, ל. אולם נראה שדווקא שאותו אדם הוא חכם, הוא רב, רק אינו רבו המובהק. אבל אם מדובר באדם שאינו חכם בתורה, רק יודע עניין זה או אחר, ולימד את זולתו עניין מסוים, אין חיוב לעמוד מפניו.