דילוג לתוכן העיקרי

תענית ציבור

שאלה

שלום לכבוד תורתו. כתוב: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו." (זכריה פרק ח פסוק יט) כתוב בגמרא: "דאמר רב חנא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא: מאי דכתיב (זכריה ח) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. קרי להו צום, וקרי להו ששון ושמחה, בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, אין שלום - צום. אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש שמד - צום, אין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין". (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח ע"ב) שיש שלום - שאין יד הגויים תקיפה על ישראל. (רש"י מסכת ראש השנה דף יח ע"ב) לפי הגמרא ורש"י שבזמן שיש לישראל שלום (אין יד הגויים תקיפה עליהם) אז צריך להפוך את הצומות לשמחה! ואם אין שלום ואין שמד אז אני יכול להחליט אם אני רוצה לצום או לא! וברור שהיום אנו נמצאים באחד מהמצבים הללו. שאלתי היא: האם צריך להמשיך לצום היום את הצומות (לא כולל יו"כ) או שצריך להפוך אותם לימי שמחה (לפי דברי הגמרא)!?

תשובה

רבינו (הרמב"ם) לא חילק, וכתב שמתענים צומות אלו גם בזה"ז (תענית, ה, א). ועיין בדברי מורנו הרב יוסף קאפח, שם, הע' ב, שרבינו בפיהמ"ש, ר"ה, א, ג, כתב שבבית שני צומות אלו היו רשות ול אחובה. ובמשנה תורה סתם, ולא כתב שהן רשות, לכן מורנו הרב יוסף קאפח פירש שיטת רבינו, "שלום" = בית המקדש (לא כמו פירש"י), ואין שמד, כלומר שאין שיד האומות שולטת בארץ ישראל רק אז יהיו לששון ולשמחה. אבל בזמן שאין שלום (ביהמ"ק, כמו בימינו) לעולם צום, בין שיש לישראל מלכות, בין שאין לישראל מלכות. וזהו הדין לימינו. ובלכ מקרה צומות אלו הפכו להיות בישראל כדברי חובה, כדבר הנדור (מכח נדר של כלל ישראל).