שלום וברכה לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו! יש לי שאלה שאני מתחבט בה כבר הרבה זמן, ואני מאמין שזה עניין סבוך במקצת (לפחות מעשית), לעיתים ישנם מצבים שבה שיטת פסיקת הלכה מסויימת נוגדת שיטת פסיקת הלכה אחרת, והמעשה שצריך להיעשות בעקבות כך יש ויגרום חלילה לפגיעה בצד האחר (זה דו כיווני), למשל, כשדעת הרמב"ם נוגדת את דעת השו"ע, או כשרב מסויים מבין בשו"ע כך ורב אחר באופן אחר וזה מנוגד או הבנות נוגדות ברמב"ם וכו', לדוגמא, בערב שבת כשמתארחים בבית אחר ואין יין כשר לקידוש עפ"י שיטת הרמב"ם וזה יכול לפגוע חלילה במארח, או שאדם מברך ברכה מסויימת שאינה נחתמת בשם ובמלכות עפ"י דעה מסויימת והוא כן חותם, האם לענות אחריו אמן שמא יפגע? ובעיקרון,
1. היכן יש להקל ולהתיר אם בכלל?
2. האם צריך בכלל להקל או שעדיף לדבוק בשיטה?
3. ואם כן מקילים, למה? הרי זו דעה והלכה...
4. למה צריך להתחשב בכל אדם שבוחר להיפגע ובעצם מכלום? הרי הוא הבעייתי, כי הוא לא מקבל בסך הכל דעה שונה.. סליחה על האריכות, אודה לרב מקרב הלב על תשובתו, הנושא מאוד חשוב. ושהקב"ה יסייענו על מעשי רצונו, בשורות טובות.