1. איני זוכר כעת שחז"ל קשרו בין השעיר של יוה"כ לחטא העגל. אלא דרשו על הציווי שנצטווה אהרן, קח לך עגל בן בקר לחטאת, כדי שיכפר על חטא העגל, ושהקרבנות שהם פרים, במקדש, מכפרים על חטא העגל. בין כך ובין כך, חטא העגל אמנם התרחש במדבר, אבל חז"ל אמרו, שאין לך דור ודור שאינו נוטל מחטא העגל. וירבעם בן נבט יוכיח, שעשה גם הוא עגל זהב להטעות דורו, וכל שכן בדורות שאין הע"ז גלויה, והיא סמויה ומשפיעה באופן שלילי ביותר.
2. עיין פירוש דעת מקרא, שמ"א, כח, ו, שאפשר שהכוונה לחולמי חלומות, סוג של נביאים שזכו בחלומותיהם לחזיונות, מהם היו חולמי חלומות אמת (יואל, ג, א) ומהם היו חולמי חלומות שקר (דברים יג, ב; ירמיהו, כג, כה, לב; כז, ט; זכריה י, ב). ועיין בפירוש רבינו אברהם בן שלמה על שמ"א, כח, הוצאת מכון מש"ה, עמ' שמא, שקשר לעניין זה גם דברי חז"ל (ר"ה, כח, א, יבמות, קיב, ב). "עתים חלום עתים שוטה" ופירוש "כשהנביא תמים במידותיו יראה בחלום דבר נבואה ודאי, ואם הוא אינו נוהג כשורה יהיו חלומותיו של שטות שאין בו שום הנאה. ואולי נביא הקשר היה לו, וכשבידו בעת שיישן אבן שנקראת אחלמה (שמות כ, יט, וראה פירוש הראב"ע שם), שכל מי שהיא באצבעו לעולם יראה חלומות, ונקראת בערבי "אלחלמה".
3. הכרת תכרת הנפש ההיא מעמיה, פירוש של דבר שאין לה חלק לעולם הבא, והנפש נענשת בכריתות נצחית, אך יש שימוש במילה כרת למיתה בטרם עת, אף שלנפטר יש חלק בעולם הבא.