שלום לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. בבהיכ"נ שבו אני מתפלל (בלדי) יש 3-4 "ספרדים" שמתפללים איתנו קבוע כבר למעלה מ10 שנים, למרות שיש עוד בתי כנסת באיזור. יש אחד מהם שנעלב כאשר אנחנו לא מזמינים אותו בסבב של התפילה והקריאה בתורה, ולכן הוא קונה תפילות ומברכים ומתעקש לקרוא בעצמו בעברית, כמו כן הוא רוצה להתפלל כשיש לו יורצייד או משהו כזה. הציבור חלוקים, חלק טוען שמאחר שהם כבר קבועים במניין הם רשאים להתפלל כרצונם, ואילו השאר קנאים יותר, ולא מוכנים שהתפילה לא תהיה בתימנית. מהי דעת כבוד הרב בנושא, ומה כבודו ממליץ לעשות כדי שהכל יבוא על מקומו בשלום? יש לציין כי אין ויכוחים או משהו כזה חס וחלילה, אלא הכל נעשה בדרכי נועם.