בדדמי - בדבר הדומה. וכוונתו של מארי לתת דוגמה, שהאיסורק ההלכתי הוא מושא בדבר הנאסר. כי יש והדבר מותר או אסור בזמנים שונים, כמו חמץ, מותר לפני זמן איסורו בע"פ, אסור רק מזמן איסורו. וכך פירות מכלאי הכרם, רק אם ההלכה מתייחסת לאותן פירות כפירות, הן אסורות מדין כלאיים, אבל אם אין ההלכה מתייחסת להן כפירות, אלא כעצים, אינן אסורות מדין כלאיים. אוסיף עוד דוגמה משלי, מדין ערלה. עצי פרי שנטעם כגדר לפרדס, פירותיהם בתוך שלוש שנים, מותרות, ואינן ערלה. ואם התכוון רשרק מחצית העץ בגובהו, ישמש גדר, ומחציתו מעלה, לצורך פרי, הפירות שלמטר מותרים, והפירות שלמעלה אסורים. הרי שהאיסור הוא מושא הלכתי, רק גזירת ה'.