האם הרמב"ם חזר בו אי פעם?
שלום לרב
האם יש דין או דיעה כלשהי שבהם הרמב"ם חזר בו מדעתו הראשונה כתוצאה משינוי מצב במציאות? ולמה כוונתי, המצב היום בחקלאות שונה בצורה מאד משמעותית מתקופתו של הרמב"ם. אם בזמנו של הרמב"ם דין ביעור של פירות שביעית כלל לבער מספר מועט של קילוגרמים של פירות, הרי שהיום כתוצאה מאמצעי קירור ומהתפתחות החקלאות שלא היו בתקופתם צריכים היום להשמיד עשרות אלפי טונות של פירות מכל סוג. אם בתקופתו של הרמב"ם כדי לבער יין של שביעית כל אדם היה צריך לזרוק מס' מועט של בקבוקים הרי שהיום היקבים יצטרכו להשמיד עשרות מליוני בקבוקים של יין וזה לא הגיוני שיקב בכלל יתחיל לייצר יין כשהוא יודע שבתקופת פסח היקב יצטרך להשמיד את כל הכמויות שהוא ייצר. ובכלל כשנדרש לזרוק ולהשמיד כמויות אדירות של פירות הקדושים בקדושת שביעית כשיום לפני כן היה איסור להפסיד אותם זה לא מראה נחמד לעין. האם יתכן שאם הרמב"ם היה נוכח במציאות הזו של היום הרמב"ם היה משנה את דעתו או אולי היה מתיר ומאפשר את קיום הסידור של "אוצר בית דין"?
תודה רבה וחג שמח.
אין הרמב"ם משנה דעתו ההלכתית או פרשנותו, בגלל שינוי המציאות כפי שתיארת. אלא אם ביעור פירות שביעית הוא דאוריתא, אין אפשרות לשנות דין תורה. אלא אם כן יימצא הסדר עוקף דין תורה, ושאינו מבטלו. ורק כל עוד השעה צריכה לדבר. ואם ביעור שביעית הוא מדרבנן, הרי ביה"ד הגדול הוא אשר מוסמך בגין שינוי המציאות לשנות את הדין.