אכילת ממתקים, ברכת נט"י
שלום וברכה הרב רצון יש לי 2 שאלות מטרידות.
1) כתוב בגמרא, שכל מי שרואה פרי ואינו אוכל ממנו, יתן את הדין בעולם הבא. ואני שואל, מהו המסר שבא לומר אומר המשפט? כי הרי יש צורך ל"מעט תענוג", וידוע שצריך להשתלט על תאוות האוכל, והמשתמש במשפט זה, יכול למצוא לו תירוץ להתענג מהמאכלות ולרדוף אחר האוכל.
2) בדרך לחדר האוכל בישיבתי, מצויים כיור ונטלה. כשאני הולך לסעודת הערב, אני נוטל ידי יום יום בדרך לחדר האוכל, אף שאני לא יודע מה יוגש הערב - יכול להיות לחם טעים, או פתיתים. ולפעמים אני נוטל - ואז אני מגלה שיש פתיתים, ולא הזדקקתי לנטילת הידים. האם כשר הדבר, או שבמקרה זה נטילת הידים מיותרת וברכתי לבטלה?
תודה רבה וכל טוב
1. אתה צודק. ולא עלה על דעת חז"ל לומר, חלילה, שיהא האדם רודף תענוגות ואוכל וזולל, באיצטלא של עובד ה'. אלא הכוונה לזרז אותנו שלא נהיה ציקנים, ונהנה מבריותיו של הקב"ה, לבריאות גופינו, ובהתאם לשלימות נפשותינו, ונודה לו על בריאתו ורוב חסדיו לנו.
2. אל תיטול ידיים בברכה, רק אם אתה יודע שאתה תתחייב בנטילת ידיים. ואגב אורחא. מה טיבם של פתיתים אלו, אם הם פתיתי לחם קלוי, יש לברך עליהם המוציא וליטול ידיים לפני כן. ואם הם פתיתים של אטריות, אין ליטול עליהם ידיים ויש לברך עליהם מזונות.