לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
1. כת"ר בהלכות חנוכה (ג ו) "ולא תקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל". וכתב שם מורנו הרב יוסף קאפח שפרוש (מגלה יד א) "קריאתה זו הלילא" הוא שחז"ל לא תקנו בפורים קריאת הלל, מפני שלהוספת קריאת הלל נצרכת סמכות נבואית. אך לכאורה אפשר לומר שכונת רבנו שלא תקנו הלל בפורים מפני שכבר קריאת המגילה היא ההלל, ואין צורך לומר הלל, ועוד שבקריאת מגלה יש פרסומי נסא, משא"כ בהלל. ואת הגמרא בשבת (קיח
ב) "הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף" אפשר לפרש שהמדובר רק אם אין סיבה לכך, משא"כ אם יש בזה משום הודאה על הצלה ממיתה לחיים. וכתב המאירי שאם אין לאדם מגלה יקרא את ההלל. הקשה עליו מורנו הרב יוסף קאפח שאם כן, מדוע בשבת שאין קוראים המגלה, לא יאמרו הלל? אך לכאורה אפשר לומר שמקדימים את קריאת המגילה מפני שחשיבות חינוכית יש בה, משום פרסומי נסא, משא"כ בהלל.
2.1. האם למדינת ישראל יש סמכות של מלך? דוגמא לדבר: כת"ר רבנו בהלכות מלכים ומלחמות (ה א) "אין המלך נלחם תחלה אלא על מלחמת מצוה. ואיזו היא מלחמת מצוה... ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". האם לפי זה המשתמט מצה"ל בניגוד לחוק עובר על המצוה דאורייתא לשמוע למלך?
2. בפרוט המצוות בריש הלכות מלכים כתב מורנו הרב יוסף קאפח (הערה א) שמינוי מלך מישראל הוא דווקא מלך מ"שומרי התורה והמצוות". ולא הבנתי מנין לו? וכי הורדוס ינאי ועוד, לא נחשבו מלכים? והרי כת"ר בריש הלכות חנוכה (ג א) "וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה".
תודה רבה לכבוד הרב.