ביקשתי מתלמידי ר' הדר צברי הי"ו להשיבך להלן תשובתו. גזים מרקב הרקמות הופכות את הגוף לקליל. גופה במים מתחילה לשקוע מהרגע שהאוויר שבתוך הריאות מתחלף במים. ברגע שהוא שוקע, הגוף נשאר מתחת למים עד שחיידקים במעיים ובחזה מתחילים לייצר מספיק גז (מתאן, מימן, פחמן דו חמצני) ומתחיל לעלות אל פני המים כמו בלון. הצטברות של גז מתאן, מימן גופריתי וגזים אחרים יכול לקחת ימים או שבועו, תלוי במספר גורמים. בהתחלה, לא כל חלקי הגוף מתנפחים באותה רמה: הגו, אשר מכיל את רוב החיידקים, מתנפח יותר מראש והגפיים. חלקי גוף קלילים יותר (החזה והבטן) עולים ראשון, ועוזבים את הרש וגפיים להיגרר מאחריהם. מכיוון שזרועות, רגליים, והראש יכולים לעטוף רק מקדימה את הגוף, גוויות נוטים לעלות לפני המים, עם הידיים והרגליים תלויים מתחתיהם.