א. אכן לפי רבינו, איסו"ב, כא, יט, האיסור לשכבת פרקדן מחשש קישוי, הוא דווקא כששוכב פרקדן כדי לישן. אבל שוכב ער, בלי הרהורים, אדרבה, הוא מהורהר בעניינים שמטרידים אותו, אין חשש לקישוי. ומה שרבינו, ק"ש, ב, ב, לקרוא ק"ש פרקדן או כשפניו טוחות כלפי מטה, לא משום חשש קישוי, אלא בגלל ששכיבות כאלה הן דרך פריצות, וזה זלזול בקריית שמע, עיי"ש. דביר מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל "אותו". ואם כן, לא יפה שאדם ירגיל עצמו לשכב פרקדן כשהוא ער או כשפניו למטה, לא מחשש קישוי, אלא בגלל מראה פריצות, אבל כל שעושה כן לצורך תרגילי התעמלות או צרכי תועלת אחרים - מותר.
ב. אם אתה מצוי במקום שראוי לברך, הרי תברך ברכת המעביר תוך כדי שאתה רוחץ פניך. ואם אתה עושה זאת באמבטיה או בשירותים, תתחיל להרטיב פניך ועיניך. צא משם, ברך ושפשף עיניך וחזור לסיים שטיפת פניך ועיניך.
ג. אדם שמגרד רגליו אינו חייב בנטילה, לפי רבינו. חובת הנטילה בשחר היא דין מיוחד ואין להקיש ממנה לדברים אחרים.