אכן "כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן" הוא שיעור הבגד המינימאלי בן ארבע כנפות לחיוב בציציות. אבל מינה תלמד שהבגד שחייב בציצית הוא בגד שנחשב כסות ושראוי להתעטף בו ראשו וכתפיו. ולכן בשעת הברכה, אנו מתעטפים בטלית הגדולה על ראשנו ועל כתפינו, וכך בזמן תפילת שמונה עשרה, ואבותינו נהגו להיות עטופים כך כל התפילה. אשר לאבנט, אף שאולי מבחינת גודלו ראוי לעיטוף ראש וכתפיים, אבל מאחר וייעודו הוא רק כחגור, אין מטילים בו ציציות. כמו שסדין שעל גבי המיטה, אע"פ שהוא ראוי מבחינת גודלו לעיטוף ראש וכתפיים, כיוון שעיקר ייעודו שלא ללבוש, אין מטילים בו ציצית. עיין שו"ע, או"ח, י, י - יב, בעניין מצנפת ועוד בגדים בני ארבע כנפות שפטורים מן הציצית משום שאין ייעודם ללבוש. אולם הטלית קטן אין ראוי כלל לפי מבנהו לעיטוף ראש וכתפיים, והוא לפי ייעודו ומבנהו רק ללבוש, בלי עיטוף, ולכן אין חובת הטלת ציצית בו, ובוודאי שלא בברכה, ובזה אין שיטת רבינו תואמת את שיטת מרן בשו"ע.