חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו. לא מיבעיא שהדבר בזוי לקרוא להולדת הבת, בריתה, אלא שאף לחגוג בת מצווה, כשתעלה לדרוש ברבים, ואולי גם ריקודים שאפילו אינם מעורבים, מרימים אותה אל על לעיני כולם, אין הדבר צנוע, והוא מנוגד למצווה העיקרית בחינוך הבת והיא הצניעות. כל כבודה בת מלך פנימה. עד כאן דברי מבוא עקרוניים. למעשה אם יש לחץ לקיום הנ"ל, יש לקיים סעודת הודיה לה' על לידת הבת, וסעודה זו ניתן לקרוא לה "זבד הבת", בצניעות, בחן ובקדושה רק כדי להודות לה'. ואשר לבת מצווה כאמור, אם יש לחץ גדול, יש לקיים מסיבת בת מצווה רק לחברותיה, לקרובות ולמכרות של המשפחה, רוצה לומר רק לנשים. ואם חלילה גם להצעה זו לא תוכל לקבל הסכמה, יש לקיים סעודת הודיה לה', תוך הפרדה בין גברים ונשים, ורבנים ישאו דברי תורה, והאבא יאמר דברי הודאה ותפילה לה'.