דילוג לתוכן העיקרי

כשרות וצרכנות

שאלה

שלום כבוד הרב.
ברצוני לשתף את הרב בחוויה שעברתי ערב פסח האחרון ובתחושה שמלווה אותי מאז. אני בעל תשובה. החזות שלי היא דתית לאומית עם כיפה סרוגה, ציציות בחוץ עם פתילי תכלת עליהם ללא פאות וללא זקן. ערכתי את הקניות שלי במרכול מסוים בפ"ת עם הגיעי לקופה, הציעה לי הקופאית תרסיס להסרת שומנים תוך ציון שהוא כשר לפסח עם חותמת של "בד"צ העדה החרדית" עליו. הקופאית נראתה לי ספרדייה מסורתית ואכן מסתבר שהייתה כזאת לאחר שהתקוממתי כלפיה על ניסיונה למכור לי תכשיר ניקוי ללא ראוי למאכל כלב בזכות חותמת כשל"פ. היא הודתה ברקע שלה והודתה שהיא כל פעם נבוכה לעשות זאת מחדש, אך אלו הוראת המעסיק כדי לקדם מכירות והיא אף אמרה שזה עובד על שני צבורים במיוחד: חרדים ומסורתיים. רגש אדיר של זעם ובושה הציף אותי. האם ציבור שומרי הכשרות בישראל הוא כה בור וטיפש? כך מזלזלים באינטיליגנציה שלנו. התחלתי להסתכל על עוד מוצרים: נוזל לשטיפת אסלות עם חותמת כשרות, סבון ושמפו, לק, אבקת כביסה וכו'. על חלק ממוצרים יש בד"צ ועל חלקן אף של רבני ערים ומועצות אזוריות. מילא בד"צ שהוא עסק פרטי ומרשה לעצמו לחלל את ה' בעבור בצע כסף. זה לא מוסרי אך לגיטימי לפי חוקי הקפיטליזם ואם חברה מסחרית רוצה חותמת כשרות כדי לקדם מכירות בקרב ציבור תמים, בור וטיפש אז מילא, אבל שרבנות ממלכתית תעשה זאת? גם עם הכסף הולך למטרות צודקות כמו קבורה, כשרות ומקוואות זו עדיין חרפה שכן בעיני יש כאן סוג של גזל בגלל ההונאה הצרכנית. חברים חילונים שלי רואים זאת ושואלים אותי בלגלוג "לאיזה דת של נוכלים הצטרפת? ". מה יש לי לענות להם? בנושא זה הם לדעתי צודקים, ולא יעזרו כל הרבנים הצדיקים שידם לא במעל הזה. הלזה לא התכוון הרמב"ם זצ"ל, בהלכות חילול השם כשכתב שאם אומרים דברים רעים על תלמידי חכמים ואין הם עושים דבר כדי לשנות את המצב, הרי שבכך הם מחללים את השם? אודה לתשובתך.

תשובה

לעניין ההלכתי אני מסכים אתך בהחלט, אין צורך בבהכשרים לנ"ל. אולם לא זו צריכה להיות דרך תגובתנו, כי היא יוצרת קיטובים בתוך המחנה הדתי והחרדי, וגם גורמת לחילול ה'. יש צורך בדיבוק חברים, ובעיקר בקרב רבני ישראל, כדי שיצמצמו את התופעה, כי יש דברים מן הנ"ל שיסודם בחומרות שנהגו קהילות מסוימות בפסח, וכידוע בפסח, רבים רבים החמירו יותר מן הדין, ואפילו ליהודי תימן יש חומרות גדולות בפסח, שאין בכל עדות ישראל.