שלום הרב, הגמרא במסכת ב"ק נה:- נו. דנה בברייתא שאומרת ש"הפורץ גדר בפני בהמת חברו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמיים". הרמב"ם בהלכות נזקי ממון פרק ד', ב' מסביר את הברייתא, ואומר שהכוונה למקרה שאדם פורץ כותל רעוע, ואז פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים על הנזק שהבהמה הזיקה. רבי יוסף קארו, ב"בית יוסף" (חו"מ סימן שצ"ו) אומר ש"כיוון דהרמב"ם יחיד הוא בדבר זה, לא נקטינן כוותיה בהא", ובשו"ע (חו"מ סימן שצ"ו סעיף ד') הוא מביא ציטוט מדויק של דברי הרמב"ם, ובעצם פוסק כמוהו. איך זה יכול להיות?