שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה. משמע שאם אדם אמר ברכה ואמר "ברוך אתה אלוהינו מלך העולם"... יצא ידי חובה בדיעבד כי יש שם - אלוהים, ויש מלכות - מלך העולם. כבודו נשאל: אדם שבירך ברכה ואמר בשוגג את שם ה' כך : במקום להגיד אדוני (הדלת בחולם) הוא אמר את הדלת בצירי. האם יצא ידי חובת ברכה? אם אותו אדם אמר:" ברוך אתה אדוני (בצירי במקום בחולם) אלוהינו..." יוצא שהאלוהינו בא לתקן את האדוני שהוא לא אמר כהוגן ולכן יוצאת הברכה הזאת:"ברוך אתה אלוהינו מלך העולם"... הדוגמא דומה לאדם שמברך על עץ "בורא פרי האדמה ונזכר מהר לתקן "בורא פרי העץ", או לאדם שמברך על הטלית החדשה בחופה "שהחיינו" ולפעמים הם מתבלבלים ואומרים "אשר קדשנו במצוותיו וציונו" ומהר הם מתקנים "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה") האם בסופו של דבר אפשר להגיד שהוא יצא ידי חובה בדיעבד גדול? כי למרות הכל גם אם הוא אמר אדוני בצירי - שזו טעות, הוא מהר תיקן אח"כ אלוהינו מלך העולם.
2. יש לנו 7 מצוות דרבנן. הרמב"ם כותב שמצוה מדרבנן לבקר חולים, לקבור מתים, לנחם אבלים. מדוע לא הוסיפו את המצוות הללו במניין של מצוות דרבנן? דרך אגב יש עוד מצוות שלא נכללות במניין כמו נטילת לולב בחול המועד, צומות התשובה היא כי המצוות הללו מוגבלות בזמן ולעתיד לבוא הן יתבטלו. אבל לגבי מצוות כמו ניחום אבלים וכו' יכלו להוסיף מצוה שמינית מדרבנן תחת הכותרת מצות גמילות חסדים שהיא כוללת בתוכה את כל המצוות הנכרות לעיל. או שנאמר שגם המצוות הללו יתבטלו לעתיד לבוא כי לא יהיו חולים ולא יהיו מתים.
תודה וכל טוב.