1-2. כן. עיין שו"ע, או"ח, תקסב, ו.
3. עיין רבינו, תעניות, א, יג, שהביא שתי דוגמאות לתענית שעות: הראשונה - שלא אכל ולא שתה מתחילת היום עד חצות, או עד תשע שעות, שלא בכוונת צום, אלא מחמת טרדותיו. ונמלך להתענות בשעות שנשארו מן היום, וקיבל על עצמו, באותו רגע, ששאר היום יתענה תענית שעות, שהרי זו תענית שעות, ויאמר עננו, כי כל היום הוא צם, חצי יום, בפועל, שלא בכוונת תענית, וחצי היום מתוך כוונת תענית שעות, שקיבלה לפני אותן שעות. השניה - שאכל ושתה עד חצי היום או עד תשע שעות, ונמלך להתענות שאר היום, וקיבל עליו מאותו רגע תענית שעות, הרי זו תענית שעות, אבל לא יאמר עננו, כי באותו יום אכל עד חצי היום. וכך פסק מרן השו"ע, או"ח, תקסב, י, יא, אלא שהביא שיטת הרא"ש, שגם תענית שעות צריך לקבל מבעוד יום. ומדברי רבינו משמע שתענית שעות או מחצית היום, או רבע היום, שהרי כתב תשע שעות, כך שנשארו ארבע שעות. וכתב המ"ב, שו"ע, או"ח, תקסב, ס"ק מה, עד חצי היום לאו דווקא, דהוא הדין אם הקבלה היתה עד שליש רביע היום.