דיני הדלקת חנוכה
שלום לכבוד הרב,
שלמך יסגא לעלמין. למדנו את הל' חנוכה, ובמספר מצבים נפוצים לא הבנו ההלכה למעשה לדעת רבנו הרמב"ם, ונשמח אם כה"ר יתיר ספקותינו:
א. יצאנו לטיול ביום מימות החנוכה (אף אחד מבני הבית לא נשאר בבית), ואיננו בשום בית בזמן ההדלקה, אך מאוחר בלילה נשוב לישון בביתנו. יש בידינו אפשרות למנות שליח - אחד השכנים - בקלות, האם אפשר (או אף רצוי) שנמנה שליח שידליק בביתנו בזמן - בשקיעה?
ב. אם אנו נמצאים באזכרה (בשעת ההדלקה - מנחה וערבית) באולם מסויים ולא בבית פרטי, ונגיע לביתנו בלילה זמן רב אחר - כך. בהדלקת החנוכה שתתבצע שם לא ניתן להשתתף בפריטי, מפני שאין זה בית של אדם פרטי והרי היא כהדלקה בביהכנ"ס. האם נמנה שליח שידליק בביתנו כנ"ל?
ג. אנו מדליקים בביתנו בשקיעה. הזמנו אורחים לביתנו, במטרה להתארח וללון אצלנו, אך מחמת עיכובים ופקקים בכבישים הם הודיעו שלא יספיקו להגיע בדיוק בשקיעה. האם אפשרי שאַקנֶה להם חלק מהשמן (זכין לאדם שלא בפניו) ואדליק גם בעבורם? או שכיוון שעדיין לא הגיעו לביתי, אע"פ שמתעתדים ללון בו, אינם נחשבים עדיין כאכסנאי?
ד. בהמשך לשאלה הקודמת, האם במקרה ואנו יודעים שהם יגיעו תוך 35-40 דק' מהשקיעה, אנו יכולים לעכב את ההדלקה בשבילם? אם כן, האם זה רק בגדר "אפשר להתעכב" או אפילו "ראוי להתעכב" כדי לזכותם? ה. באם אנו מתארחים אצל אדם שמדליק אחר שעברו הרבה יותר מ -40 דק' מהשקיעה, מפני שמחכה עד שכל בני - הבית יגיעו מעבודתם וכדו' (סומך על דיני אשכנז). האם אנו צריכים להדליק לפחות נר אחד בזמן כדי לצאת יד"ח מעיקר הדין (כמובן, א"צ לומר שהוא מסכים ושמח בכך)? אם כן, האם נכון שנברך על הדלקה זו (שהרי בעה"ב אינו מדליק תוך הזמן לשיטתנו ולא נוכל להיסמך עליו)? ו. האם באחת מהשאלות דלעיל עדיף שנברך ברכות הרואה ותו לא (אם נראה חנוכה דולקת תוך הזמן)? סליחה על האריכות, ותודה לכה"ר על הזמן שנושא בעול הציבור, יאריך ה' ימיך בטוב.
א. לענ"ד, אין חובת הדלקה בבית ריק מאדם, ולא תועיל שליחות במצב זה. אבל בכל מקום שתהיו בזמן ההדלקה, אפילו ברכב גדול חונה, או בבית בעבודה, או בבית מלון, או במסעדה לאותה שעה, הדליקו שם. כי שם ביתכם לעניין הדלקת הנר. כי נר איש וביתו אינו כדין מזוזה לבית. היא יותר דין האדם שנמצא בזמן הדלקה בבית כל שהוא, ולאו דווקא בבית מגוריו הקבוע.
ב. לענ"ד, המנהג להדליק בבית הכנסת, גורם אחר בקשת המחילה, לטעויות. כי ביסודו של המנהג היה, שמדליקים בבית הכנסת, גם אלה שהדליקו בבתיהם הפרטיים, או עתידים היו להדליק בבתיהם הפרטיים. ומנהג זה תמוה וניסו ללמד עליו זכות, ולסייגו. אבל לא בכדי בשבלי הלקט נאמר שאין לו שורש וענף. אבל אם אדם ערירי, והוא בבית הכנסת בזמן ההדלקה, יכול הוא להדליק בבית הכנסת בזמן ההדלקה, בכל הברכות הנחוצות. כי שם ביתו לעניין ההדלקה. וימשיך ללמוד בבית הכנסת ולא ידליק עוד בביתו. ואין זו הדלקה מכח המנהג אלא מכח הדין. וכן גם רבים שנמצאים בבית הכנסת או באולם, בזמן ההדלקה, ואין להם בני בית שמדליקים בבית בזמן, ידליקו באולם, כי שם ביתם. ולא בגלל שהאולם הוא מקום פרסום נס גדול, ויש להדליק בו כמו בבית הכנסת.
ג. הדבר הכי טוב, שידליקו במקומם, בזמן, יעצרו בדרך וידליקו במכונית אם היא גדולה. והיא כמו דירה קטנה, ובלבד שתהיה חונה (לאפוקי מהגר"ע יוסף שמתיר אפילו בנעה, תוך כדי נסיעה), או שייכנסו למסעדה, יקנו שתייה או משהו וידליקו שם.
ד. לא. הדליקו בזמן. וכשהם יגיעו בתוך הזמן, אפילו לקראת הסוף, ידליקו עבור עצמם. ה. נכון. הדליקו ואפילו נר אחד בזמן, ובברכה. ו. לא. עדיף להדליק בזמן ובברכה מאשר בברכת הרואה, וספק אם תדליקו בזמן, בגלל השתהות שאינה מוצדקת.