שלום לכבוד הרב,
שלמך יסגא לעלמין. למדנו את הל' חנוכה, ובמספר מצבים נפוצים לא הבנו ההלכה למעשה לדעת רבנו הרמב"ם, ונשמח אם כה"ר יתיר ספקותינו:
א. יצאנו לטיול ביום מימות החנוכה (אף אחד מבני הבית לא נשאר בבית), ואיננו בשום בית בזמן ההדלקה, אך מאוחר בלילה נשוב לישון בביתנו. יש בידינו אפשרות למנות שליח - אחד השכנים - בקלות, האם אפשר (או אף רצוי) שנמנה שליח שידליק בביתנו בזמן - בשקיעה?
ב. אם אנו נמצאים באזכרה (בשעת ההדלקה - מנחה וערבית) באולם מסויים ולא בבית פרטי, ונגיע לביתנו בלילה זמן רב אחר - כך. בהדלקת החנוכה שתתבצע שם לא ניתן להשתתף בפריטי, מפני שאין זה בית של אדם פרטי והרי היא כהדלקה בביהכנ"ס. האם נמנה שליח שידליק בביתנו כנ"ל?
ג. אנו מדליקים בביתנו בשקיעה. הזמנו אורחים לביתנו, במטרה להתארח וללון אצלנו, אך מחמת עיכובים ופקקים בכבישים הם הודיעו שלא יספיקו להגיע בדיוק בשקיעה. האם אפשרי שאַקנֶה להם חלק מהשמן (זכין לאדם שלא בפניו) ואדליק גם בעבורם? או שכיוון שעדיין לא הגיעו לביתי, אע"פ שמתעתדים ללון בו, אינם נחשבים עדיין כאכסנאי?
ד. בהמשך לשאלה הקודמת, האם במקרה ואנו יודעים שהם יגיעו תוך 35-40 דק' מהשקיעה, אנו יכולים לעכב את ההדלקה בשבילם? אם כן, האם זה רק בגדר "אפשר להתעכב" או אפילו "ראוי להתעכב" כדי לזכותם? ה. באם אנו מתארחים אצל אדם שמדליק אחר שעברו הרבה יותר מ -40 דק' מהשקיעה, מפני שמחכה עד שכל בני - הבית יגיעו מעבודתם וכדו' (סומך על דיני אשכנז). האם אנו צריכים להדליק לפחות נר אחד בזמן כדי לצאת יד"ח מעיקר הדין (כמובן, א"צ לומר שהוא מסכים ושמח בכך)? אם כן, האם נכון שנברך על הדלקה זו (שהרי בעה"ב אינו מדליק תוך הזמן לשיטתנו ולא נוכל להיסמך עליו)? ו. האם באחת מהשאלות דלעיל עדיף שנברך ברכות הרואה ותו לא (אם נראה חנוכה דולקת תוך הזמן)? סליחה על האריכות, ותודה לכה"ר על הזמן שנושא בעול הציבור, יאריך ה' ימיך בטוב.