דילוג לתוכן העיקרי

1. אקדמיה 2. כפירה

שאלה

לכבוד מעכ"ת הר' רצון ערוסי הי"ו
1. השקפת חיי הכללית היא לעבוד"ללמוד בימים ובערבים ללמוד בכוללים במשך השבוע בחינת קביעת עיתים לתורה. הלימודים האקדמיים תובעים ממני זמן מפקידת הכולל וזה מצער אותי. כמוני ישנם עוד כמה סטודנטים עם אותה מצוקה לפעמים (רק לצורך העניין ימי הלימוד מתחילים בשמונה ורבע בבוקר ומסתיימים בשמונה וחצי בערב). זה זמן מנחה שנאנס וכו'. כיצד עלינו לנהוג? האם קיים סוג של "פטור" לפי תפיסת חיים זו?
2. מעבר לדרישה ההדרגתית ללימודי המדעים העמוקים, מהי השגיאה לפיה אנשים יוצאים לכפירה?

תשובה

1. השאלה לא ברורה לי, אבל אשיב לפי הבנתי. אליבא דרבינו, שלוש שעות מלאכה ותשע שעות - תורה, אבל ברור שכדי שאדם ישיג מלאכה, עליו להכשיר עצמו לכך, ויש שהדבר בא על חשבון התורה, בתנאי שיסיים הכשרה זו מהר ככל האפשר, כדי שלא יתבטל מלימוד תורה, וגם בימי ההכשרה לעולם ילמד תורה גם ביום וגם בלילה. כמו כן עליו גם בנסיבות דחוקות כאלה, להשתדל להתפלל מנחה בציבור בזמן, ואם אין לו אפשרות כלל, לפחות שיתפלל מנחה יחיד.
2. גם שאלה זו לא ברורה לי, ואשיב לפי הבנתי. ברור שיש מדעים שנושקים בשאלות אמוניות קשות ומסובכות. ולכן אדם הלומד ילמד אותם ממדען שיראתו קודמת לחכמתו, אלא אם כן מדובר באדם שמילא כריסו בבשר ויין, ובקי בסתרי תורה, ויודע להתמודד גם עם שיבושים אמוניים שנושבים מחיקו של מדען, שאין לו שום יד ורגל בענייני אמונה.