שלום לכבוד הרב,
התקשתי בפירושו של מארי בדעת הרמב"ם להתיר את המחיצות בצורת הפתח שבימינו בפרק ט"ז. הצלחתי להבין את המגיד משנה, שהרי משמע מדברי רבינו שצורת הפתח היא מכשירה פרצה (יותר מעשר) להיות כעשר. אבל מדובר כשיש עומד מלבד הפתח, כלומר רבינו מתיר עומד עם פתחים. אבל להתיר שהכל יהיה פתחים? איפה המחיצה פה? והראיה מפרוש המשנה "הרי היא מחיצה" לא מובנת לי, הרי רבינו כתב שם שאם עושים צורת הפתח בתוך מחיצה שיש בה עומד אז אע"פ שצורת הפתח רחבה מעשרה טפחים בכל זאת זה נחשב רק פתח ועם העומד שהוא לא צורת הפתח כל זה ביחד הוי מחיצה. אשמח אם הרב יסביר לי את ההלכה הזאת לפי מארי.