1. אין מדובר בגודל נס, אלא במהותו, כל שהוא חורג מגדר הטבע, כגון אדם הולך במדבר צמא למים, ולפתע נבע מעיין באותו מקום, שלא היה לפני כן, וכיו"ב, אבל כל שנמנעה תאונת דרכים, בניסובת שבד"כ היתה מתרחשת, אבל בגלל מיומניות אלו או אחרות או צירוף מקרים, נמנעה התאונה, אין זה נס, כי הדבר תלוי בבני אדם, ויש שבני אדם מתנהגים כפי שהתנהגו, אף שזה בלתי שכיח מאוד, בכל זאת, אין זה נס.
2. נראים הדברים שדווקא הרואה בתי ישראל בחורבנן, ושאין לאל ידינו לבנותם, מברך דיין האמת, כמו בתי בסילואן או בעיר העתיקה וכיו"ב, אבל במצדה וכיו"ב, יש לאל ידינו לשקמם ולבנותם, אלא שאנו מעדיפים לצורך התיירות וההיסטוריה לשמרם, כמות שהם, בנסיבות אלו - אין לברך. כך נלענ"ד.
3. כשיגיעו לנדבך האחרון בגובה של הטפח העשירי, שהיהודי או שליח יהודי יניח נדבכים אלו, ויברך לפני כן.
4. רק האב מברך ברכה זו. צריך עיון אם האב מחובר בטלפון והוא שומע את טקס הברית, שנעשתה בזמן, כדי שלא יחלוף יום השמיני, והאב התאמץ להגיע, אך הוא יגיע רק אחרי צאת הכוכבים. נראה לי, שאינו יכול לברך רק אב שנמצא במקום הברית, וראוי באופן פיזי להגיש את הבן לברית, אף שאינו מגישו פיסית, אבל ראוי, כי הוא במקום, יוכל לברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו.