א. לצורך תשובה לשאלתך הראשונה, נעיין בדבריו היסודיים והמחכימים של מארי על הלכות שבת יז, י, אות יג, עמ' שנד. לדעתו, לפי רבינו, יש ארבעה חילוקי דינים בדיני רה"ר.
1. מבוי סתום, והכשרו בלחי וקורה, וזה אינו נוגע לשאלתך.
2. מבוי מפולש משני צדדיו לרה"ר, בין שהיה ישר או עקום, ובין שהיה ברחבו ט"ז אמה או פחות, וזה הכשרו בצורת פתח מכאן ולחי וקורה מכאן. ולכאורה כביש בינעירוני שדרכו מגיעים למדברות וכיוצא בזה, דינו כרה"ר, אך מאחר והוא בנוי משני עבריו, דינו כמבוי המפולש, שאפשר לתקנו, בצידו האחד צורת פתח, ובצידו השני לחי וקורה.
3. רשות הרבים כגון כביש בינעירוני באמצע המדבר, ובא אדם ובנה לו שני בתים משני צדי רשות הרבים, הואיל והיה רשות הרבים מקדם קדמתה, ואינו מבוי בעיר המופלש לרה"ר, תקנתו דלתות מכאן ודלתות מכאן שיהיו ראויות להינעל, ואין צריך שיהיו ננעלות. ונתיבי איילון אינם כאלה, כי משני צדיהם בתים רבים בנויים.
4. עיר שלמה שיש לה שני שערים מקבילים מכוונים זה כנגד זה באופן ישר, והעם בוקעים בה, הכשרה בדלתות ושיהיו ננעלות דווקא, ונעשית חמורה משני כותלים בשני צדי רה"ר משום דעיר החצויה ורבים בוקעים באמצעה נראית כשתי ערים נפרדות, ורשות הרבים באמצע, ואתו למטעי בשתי ערים ממש, ורשות הרבים ביניהם. לפיכך החמירו בזה שדווקא ננעלות, להראות לכל שהיא עיר אחת. מה שאין כן בשני כותלים משני צדי רה"ר, או שני בתים בודדים משני צדי רה"ר. ולכאורה נתיבי איילון יוצרים מצב ששני גושי הבנייה שמשני צדיהם נראים כשתי ערים, כל עיר בצד אחד של הנתיב. אולם כיוון שאין חומה מסביב, ניתן יותר לדמות נתיבים אלו למבוי המפולש, שהכשרו בצורת פתח מצד אחד, ולחי וקורה מצד שני. ומאידך ידועים דברי מארי, שבת, טז, טז, אות כט, שקובע בצורה נחרצת שלפי רבינו צורת פתח דינו כעומד, וכי יש לסמוך בלי פקפוק על היקף צורת פתחים מסביב לעיר. כן שמעתי שיש תשובה למארי שהיקף צורת פתח מבטל דין רה"ר שיש בתוך העיר. וא"כ לכאורה גם רה"ר כמו נתיבי איילון.
ב. לגבי שאלתך השנייה, אנו שוכרים רשויות הגויים ע"י ראש העיר, שהוא כשכיר של כל תושב ותושב. ואע"פ שמדובר בקונסוליה, השכירות היא רק סימן היכר. רבינו, עירובין, ב, יב. ניתן להאזין להלכה יומית באתר נצח ישראל.