דילוג לתוכן העיקרי

הגומל, שעשה לי נס

שאלה

לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו אשתי ואני עברנו תאונה קשה לפני כשבוע. אשתי היתה בחודש השמיני להריונה, נותחה, והעובר נפטר לאחר זמן קצר. ע"פ דברי מד"א, העובדה שנשארנו בחיים היא נס היוצא מגדר הטבע. שאלותינו הן:
1. האם אני צריך לברך הגומל?
2. האם אשתי צריכה לברך הגומל (שנצלה מהתאונה)?
3. האם יש לברך שעשה לי נס כל פעם שעוברים במקום התאונה, או רק לאחר שלשים יום שלא עברנו שם? אודה לכה"ר אם ישיב לי בזה ותהי משכורתו שלימה מן השמים.

תשובה

1. אם נפגעת ושכבת כחולה כתוצאה מכך, אתה חייב לברך הגומל.
2. אשתך לא צריכה לברך הגומל, כי אצלנו הנשים לא בירכו הגומל בשום מקרה. הן מבחינת הצניעות והן משום שהברכה הזאת בפני עשרה, והיא כעין דבר שבקדושה. וכן משום שאין האישה יצרית, ואינה בגדר חייבת, כמו האיש שהוא יצרי והוא בגדר חייב, והוא מודה ומתוודה "הגומל לחייבים טובות" שגמלני כל טוב".
3. אין לברך שעשה לי נס במקום הזה, כי הצלה מתאונה היא עדיין בגדר הטבע ואינה בגדר חורג מגדר הטבע. אבל מן הראוי שללא קשר עם ברכת הגומל, תקיימו סעודת הודאה, לעשרה ת"ח ולנזקקים, ובה תודו לה', ע"י שתאמר נשמת כל חי, וייאמרו שירת קודש ודברי תורה, ומי שבירך.