שלום מארי, ע"פ הרמב"ם, מה דינו של הוויסקי העשוי משעורים שהושרו במים כמה ימים, הונבטו, חוממו, נטחנו לקמח, תערובת הקמח עם המים עברה תסיסה, ומתערובת זו מפיקים נוזל אלכוהולי בשיטה דומה להפקת הערק.. ע"י אידוי או לחילופין ע"י סינון. ברור כי מבחינה כימית, בנוזל המתקבל יחס החמץ אם בכלל קיים, הוא פחות מכזית לכדי אכילת פרס, ומצד שני, הטעם מושפע כמובן מהשעורים.. אם כך האם מותר להשהותו בפסח כתערובת חמץ עם יחס חמץ מאוד נמוך או שחייבים לבערו?
תודה מארי,