דילוג לתוכן העיקרי

שאלות לפסח

שאלה

שלום לרב
1) "בבהילו יצאנו ממצרים...... כל דצריך לפסח ייתי ויפסח, שתא הכא" מה הפירוש שתא הכא" בקטע הזה ועל מה מדובר?
2) מה שייך בדורנו להמשיך ולהגיד "שתא הכא עבדי"?
3) "מה נשתנה הלילה הזה...." למה בראשון כתוב מסובין ובשני כתוב מיסבין מ"ם בצירי?
4) "ושאינו יודע לשאל" מדוע אל"ף בפתח"
5) "ובזרוע נטויה זו החרב" היכן מצינו מכת חרב בעשר המכות?
6) לפני כוס שניה מברך "באהאמ"ה אשר גאלנו... לאכול בו מצה ומרורים" האם עונים בו אמן?
7) בכורך האם לוקח כזית מכל אחד?
8) האם היו קהילות או משפחות בתימן שנהגו לשתות 5 כוסות?
9) יש משפחות מעולי תימן שלפני האוכל כשעה, מטבילין את המצות במים רתוחים עם מלח כדי שהמצה תהיה ראויה לאכילה כשהיא רכה ונעימה לחיך. כמובן שבמצב כזה נפח המצה עולה כתוצאה מספיגת המים. אם למשל במצה קשה נפח כזית הוא כחצי מצת מכונה, האם במצה הרכה הזו לנפח של כזית השיעור הוא פחות מחצי מצת מכונה?
10) האם יהודי תימן באפיית המצות היו מוסיפים מלח או שמא מים בלבד?
תודה רבה.

תשובה

1-2. על כל יהודי לראות את עצמו כאילו זה עתה הוא יצא ממצרים. היציאה ממצרים, היא כוללת יציאה מן המצריות, מצריות היא עבדות האדם ליצריות. וכל שנה חג הפסח בכלל וליל הסדר בפרט, נועד לכך שכל יהודי יצא מן העבדות היצרית, ויהיה בן חורים עבד ה'.
3. בנוסח רבינו שתיהן "מסובין", אבל במסורת שלנו הראשונה מסובין והשניהי, מיסבין, ואולי שתי מסורות היו להם והשתמשו בשתיהן.
4. שמעתי מפי דר' צמח קיסר, שחז"ל תיאמו הלשון עם עתיד נסתר, ישאל, ולכן לישאל. וכן יטע, ליטע ועוד.
5. שנלחמו בינם לבין עצמם בחרבות, בגלל המשך השעבוד בישראל.
6. יש לענות אמן רק בסוף הברכה, אחרי החתימה.
7. כן.
8. כן. מארי העיד שזהו מנהג קדום. וכן סבי ז"ל נהג וכן אמו"ר ז"ל נהג. וכן אני נוהג. וראוי לנהוג כן.
9. צריך להימנע מלעשות כן, כי יש חשש שהמצה באופן זה תהיה מבושלת, ולא רק שרויה. לגבי השיעור, צריך להוסיף בגלל הנצח שנוצר, ולכן צריך לשער שיעור כזית, ע"י שלוקחים מצה כזו וממעכים אותה עד לכדי נפח כזית, או לכדי השיעור במצה בלתי שרויה, ושיעור כזה יש לאכול. 10. גם מלח. וגם תבלינים. עיין בספר "הליכות תימן".