1-2. על כל יהודי לראות את עצמו כאילו זה עתה הוא יצא ממצרים. היציאה ממצרים, היא כוללת יציאה מן המצריות, מצריות היא עבדות האדם ליצריות. וכל שנה חג הפסח בכלל וליל הסדר בפרט, נועד לכך שכל יהודי יצא מן העבדות היצרית, ויהיה בן חורים עבד ה'.
3. בנוסח רבינו שתיהן "מסובין", אבל במסורת שלנו הראשונה מסובין והשניהי, מיסבין, ואולי שתי מסורות היו להם והשתמשו בשתיהן.
4. שמעתי מפי דר' צמח קיסר, שחז"ל תיאמו הלשון עם עתיד נסתר, ישאל, ולכן לישאל. וכן יטע, ליטע ועוד.
5. שנלחמו בינם לבין עצמם בחרבות, בגלל המשך השעבוד בישראל.
6. יש לענות אמן רק בסוף הברכה, אחרי החתימה.
7. כן.
8. כן. מארי העיד שזהו מנהג קדום. וכן סבי ז"ל נהג וכן אמו"ר ז"ל נהג. וכן אני נוהג. וראוי לנהוג כן.
9. צריך להימנע מלעשות כן, כי יש חשש שהמצה באופן זה תהיה מבושלת, ולא רק שרויה. לגבי השיעור, צריך להוסיף בגלל הנצח שנוצר, ולכן צריך לשער שיעור כזית, ע"י שלוקחים מצה כזו וממעכים אותה עד לכדי נפח כזית, או לכדי השיעור במצה בלתי שרויה, ושיעור כזה יש לאכול. 10. גם מלח. וגם תבלינים. עיין בספר "הליכות תימן".