מס' שאלות
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1."תרומה הבדילנו מכל עם... ויבחר בו ביום הזה מכל הימים וירצה בו ויקדשהו מכל הזמנים". יש לי קושי!!! היום הקדוש ביותר בשנה הוא יום שבת. קדושת השבת יותר מיום הכיפורים! אנו אומרים בתפילת ערבית של ליל שבת : "אתה קדשת את יום השבת לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים". מדוע נאמר על פסח : "ויקדשהו מכל הזמנים"? הרי היום הקדוש ביותר בשנה הוא יום שבת, ולא חג הפסח!!!
2. קראתי שיש פוסקים שטוענים שאם לא אמרו לפני הלישה והאפיה "לשם מצת מצוה", אי אפשר לצאת ידי חובת המצוה. מה השמות של הפוסקים האוסרים? כל טוב.
1. ייחודו של ליל חג הפסח, בתיאורו של הפייטן, היא יחסית רק לימי המועדים לשמחה. שהרי הפייטן כתב את הדברים שהעתקת מדבריו סמוך לדברי הברכה, "ותתן לנו ה' אלוקינו מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון. את יום טוב מקרא קודש הזה, את יום חג המצות הזה, זמן חירותנו באהבה, זכר ליציאת מצרים. ויבחר בו ביום הזה מכל הימים (=דלעיל, המועדים לשמחה) וירצה בו...". ולא עלתה על לבו לקדשו יותר מיום הכיפורים, ובוודאילא יותר מקדושת השבת.
2. עיין שו"ע, או"ח, תס, א, שאין לשים מצת מצווה ולא אופין ע"י גוי, ולא ע"י חש"ו. ופירש שם המ"ב, ס"ק ג, בגלל העדר מחשבת לשמה, ושאפילו בדיעבד, לא יצא ידי חובתו במצה זו. ועיין באי הגולה, שם, אות א, שהטור הביא דין זה בשם השאילתות, ועיין שם בביה"ל, שם, ד"ה אין לשין עוד פוסקים.