1. עליך לדעת שברכת הגומל אין הכרח מן הדין שתיאמר דווקא בקריאת התורה, אלא היא צריכה להיאמר בפני עשרה מישראל ושניים מהם זקנים. ומבחינה עקרונית, אפילו בלילה (שו"ת חת"ס, או"ח, נא). ושו"ת ציץ אליעזר חי"ג, יז. אלא שנהגו לברך הגומל בקריאת התורה, תוס', ברכות, נד, ב, ד"ה ואימא בי עשרה, ושו"ע, או"ח, ריט, ג, ורבינו לא זכר מנהג זה. ועיין רבינו, ברכות, י, ח, בדברי מורנו הרב יוסף קאפח, אות טו, עמ' תרמד, שיהודי תימן נהגו לומר הגומל אחר שמברך ברכה אחרונה על קריאת התורה. ומאחר כל העניין הוא רק מנהג, יכול המפטיר לברך הגומל אחרי שביעי, כדי שלא יפסיק בין המפטיר ובין ההפטרה, אבל גם אם בירך הגומל אחרי המפטיר, ולפני ברכות ההפטרה לא הסתבך, כי יש נוהגים לגלול הס"ת בין המפטיר ובין ברכות ההפטרה, ותוך כדי גלילה, יש שנוהגים לומר מה רב טובך ורק לאחר מכן המפטיר מברך ברכות ההפטרה. ניתן להאזין להלכה היומית באתר נצח ישראל.
2. אכן כן. לפי רבינו, שם, המוצא מציאה בשבת, מוליכה פחות פחות מארבע אמות.