לא קראתי את דברי הרב יצחק שילת, כך שאינני יכול להתייחס אליהם. אך לפי משנת רבינו, אין הכח לומר ששיטת ר' אבא בר כהנא, שהזוהמא פסקה מיעקב אבינו, שכביכול יש לעמנו סגולה בעצמיותם (גנטית), כבר לפני מתן תורה, כי גם לפי ר' יוחנן, וגם לפי ר' אבא הסגולה אינה עצמית, אלא היא באה לישראל מכח התורה. כלומר האמונה בייחוד ה' ודפוסי ההתנהגות של המאמינים המתחייבים מכח אותה אמונה. לדעת ר' אבא, היה בכח אמונת הייחוד הצרופה של האבות אברהם יצחק ויעקב, והמצוות שקיבלו ושהנהיגו עצמם לעצמם ולזרעם, כדי לעשות אותם לסגולה. ולדעת ר' יוחנן, רק התורה בכללותה שניתנה לנו בסיני, וקבלנוה, היא שנתנה לנו את הסגולה של ממלכת כהנים וגוי קדוש. ובאמת שלפי ר' אבא, כבר מאברהם אבינו יכולנו להיות בלי זוהמת הנחש הקדמוני, כלומר עם כוחות רוחניים להתגבר על יצרי התאוות, אבל עם כל ההישגים של אברהם אבינו, הוא לא הצליח למנוע שיצא מזרעו, ישמעאל, שהוא אבי אומה זוהמתית. וגם יצחק אבינו, שהגיע למעלה אישית גבוהה, לא הצליח למנוע שיצא מזרעו, עשו, שהוא אבי אומה זוהמתית, אבל יעקב אבינו השכיל והצליח לגבש את בניו להתלכד סביב ייחוד ה' ולהתנהג בהתאם, ולכן לא יצא מזרעו זרע של אמה זוהמתית, אף שיצאו מזרעו מנאפים, כמו זמרי בן סלוא וכיו"ב בפילגש בגבעה. וכבר מו"ר הגר"י קאפח זצ"ל גילה דעות במאמרו ופליגא, שרבינו ור' אבא, אבל חשוב יותר מכך, הערתו ביחד לטיב הנחש הקדמוני וזוהמתו, אף שלא נעלם ממנו שרבינו במו"נ, ח"ב, ל, הביא דברי ר' יוחנן, כי כאמור, שניהם לא התכוונו לסגולה גנטית, כך שלענ"ד, אם רבינו וריה"ל היו נושאים ונותנים בינם לבין עצמם, אם יש סגולה עצמית לעמנו, ביחוסו הביולוגי, ואם היה ריה"ל נותן לרבינו ראיה, מר' אבא הנ"ל, דומני שהיה רבינו דוחה ראיתו כפי שפירשתי. יתירה מזו, לענ"ד, אחרי בקשת המחילה מרבים וטובים שפירשו את דברי ריה"ל שכאילו הוא מתכוון לסגולה גנטית, אף על פי שאני מודה שלשונו בפשוטה כך משתמעת, אין בהכרח לפרשו כן, כי מאמרם (סי' קטו) שנביא לא יכול להיות גר, ניתן לפרשו, עד שהגר יטמע בישראל, וכך הוא יתנתק מהרגליו, ויורגל באמונת היהדות ובארחותיה (ורק אצל המלך ובעלי השררות הקפידו שלא יהיה גר, גם אחרי כמה דורות, אלא אם כן אימו יהודיה, בגלל עניין של נאמנות). בין כך ובין כך, עליך לדעת, שהמקור אותו ציטטת הוא אגדה, ויש לפרש אגדה לפי כללי פרשנות אגדה, ולא להסביר זוהמת הנחש הקדמוני, ברמת הפשט הפשוט, כי עלינו לדעת מי הנחש הקדמוני, ומיהו סמאל, ומי בא על חוה, ומהי הזוהמה, ורבינו במו"נ שם, אותת בהרבה רמזים כיצד לפרש את הדברים של חז"ל באופן מושכל. וכן עלינו להתמודד עם השאלה שנשאלה בגמרא שבת, שם, בעניין הגרים, שלא עמדו במעמד הר סיני, והשיבו שמזלייהו חזו, והביאו ראיה מכך שהתורה ומעמד הר סיני מחייבים גם את הדורות העתידיים שלא היו במעמד הר סיני, וכל הדברים האלה יש דרך בהסברתם, ולא באופן עמום, ובאופן מופלא. על כל פנים, שיטת רבינו ברורה, אבל לענ"ד, אין להרבות מחלוקת בין שני הענקים, ריה"ל והרמב"ם, רק בגבול ההכרח, כי אפושי פלוגתא לא מפשינן.