לק"י כז איר התשעא בשכ"ב אל כה"ר רצון ערוסי ני"ל שלום וברכה בלמדי בישיבה הלכות מאכלות אסורות – בדיני הכשרת הבשר נתעוררו אצלי שתי שאלות: השאלה הראשונה - ידוע כי הכלל "נורא משאב שאיב" הוא כלל חזק בצליה" אולם שמעתי סברא שהכלל הנ"ל לא ישים בנסיבות של בשר טחון. כלומר" אין לאש מהיכן לשאוב את הדם כיון שהדם נמצא בתוך עיסה ולא במקום מכונס.
א. האם יש בסברה זו ממש?
ב. האם ניתן להכשיר בשר טחון בצליה? השאלה השניה – לגבי הכשרת עוף. מקובלנו שיש למלוח את הבשר בחתיכות קטנות כהוראת הגאונים" ומיד לחלוט. אך בזמנינו מולחים את העופות שלמים ואח"כ חותכים אותם לחתיכות. א"כ נמצא שמקום החתך לא נמלח. והנה הרמב"ם לא הזכיר דין של מקום החתך. ובדורינו יש המצריכים למלוח את מקום החתך" ויש המצריכים להבהב באש. ואיני מבין מדוע? החוש מוכיח שאם חולטים את החתיכה אף ללא הפעולות הנ"ל היא נחלטת מיד ואין דם יוצא אל המים. האם זו חומרה או שכך צריך לנהוג מן הדין? אודה לכה"ר אם ישיב לי בזה ותהי משכורתו שלמה דוד משה