מבחינה עקרונית לדעת הרמב"ם, אפשר לחדש את הסמיכה ע"י שרבני א"י יבחרו להם ראש, ואז ניתן מכח ההסכמה של רבני א"י, לראות בזה כסמיכה, וסמוך יכול לסמוך. אולם מבחינה מעשית, קשה להביא את רבני א"י לכלל הסכמה. לצערנו, צא וראה בימי מרן והרדב"ז, שחכמי צפת לא השכילו לכלול בתוכם את הרלב"ח רבה של ירושלים. הרמב"ם היה מודע לקושי המעשי, וכבר התייחס אליו ברמז שקול, בפירושו למשנה סנהדרין, א, ג, שחידוש הסנהדרין יתאפשר למעשה, לאחר שיצליחו להתחבר למושגי הצדק והאמת האלוקיים וכנראה, תמורה רוחנית כזו נגיע אליה רק בימות המשיח, לצערנו הרב.
הרמב"ם לא יסכים לדעת הרדב"ז שאליהו שהוא סמוך יתגלה, ויסמוך, כי לדעת הרמב"ם, והרס"ג ועוד, שאליהו הנביא שעלה בסערה השמימה, בסופו של דבר הוא מת.