דילוג לתוכן העיקרי

2 שאלות

שאלה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. כתוב במגילת בני חשמונאי שהיתה גזירה על שבת חודש ומילה. "ובימים ההם כאשר היה דבר המלך נחפז, מצאו איש אשר מל את בנו, והביאו האיש ואשתו ויתלו אותם כנגד הילד". נשאלת השאלה, מדוע הם מסרו את עצמם על מצות מילה, הרי אין כאן דין של יהרג ואל יעבור אין כאן עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים? התשובה משום שההלכה היא שבשעת גזירת שמד מחויבים למסור הנפש על כל מצוה, ואפילו על מנהג. בפורים המן הרשע גזר גזירות על עם ישראל : לימוד תורה, מועדים, תפילין, ומילה. כתוב : "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", הגזירות התבטלו והם קיימו את המצות. מדוע בפורים עם ישראל לא מסר את עצמו למיתה, על הגזירות? הרי בשעת גזירות שמד מחויבים למסור הנפש על כל מצוה!
2. אדם שאוכל כזית חזיר"30 גרם" עובר על לאו אחד מהתורה. אדם שאוכל 90 גרם חזיר, האם הוא עובר על שלושה לאוים?
תודה וכל טוב

תשובה

1. בתקופת החשמונאים, הגזריות היו גזירות שמד מכוונות. לא כן, בימי מרדכי ואסתר, שעיקר הגזירות היו על הקיום הגופני שלנו, לבד מהוראת המלך להשתחוות להמן.
2. אם מדובר באכילה אחת עם התראה אחת, יתחייב רק פעם אחת מלקות. ואם מדובר שהותרה על כל כזית וכזית, יתחייב מלקות כמספר הפעמים שהותרה וחזר ועבר על האיסור.