שונות - המשך תשובה (סעיף ה)
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורינו רבינו:
א. האם שניצל "חזה עוף שחתכו אותו לחתיכות" חייב בהבהוב? "כדין מקום החתך".
ב. האם אפשר לברך ברכת הלבנה לפני תפילת ערבית?
ג. האם אפשר לברך ברכת הלבנה גם אם רואה אותה קודם השקיעה או אפילו בבוקר?
ד. מה הדין לפי מארי "שסובר שתפילה בציבור עדיפא מסמיכות גאולה לתפילה גם בשחרית" אם בתפילת שחרית נתאספו אנשים למנין בביהכנ"ס אחד והתחילו "בלי מנין" לומר ברוך שאמר פסוקי דזמרא וישתבח אך בסופו של דבר לא היה מניין, והלכו לביהכנ"ס אחר להתפלל שם. כשהגיעו, מתפללי ביהכנ"ס היו כבר בתפילת עמידה. האם יכולים מתפללי ביהכנ"ס הראשונה להתפלל עימם שמונה עשרה ולהשלים אח"כ ק"ש או חייבים להמשיך בתפילתם "ק"ש ואח"כ י"ח"? ה. אנו גרים ברחוב של בתים פרטיים שלכל אחד מהבתים יש גינה סביב ביתו, ובין הבתים יש חומה. החומה אינה בנויה לאורך כל הגינה אלא בחצייה בנויה ע"י אבן, ומיעוטה ע"י מעקה ברזל למדרגות "של השכן הצמוד". אך המעקה אינו המשך ישיר לחומה הבנויה אלא במרחק של כחצי מטר ממנה לתוך שטח השכן "וכך הוא בנוי אצל כל השכנים". וצורתה כך: - - - - - - __________ "הקו המקווקו–- הינו המעקה של המדרגות. הקו הארוך ______ הינו החומה הבנויה. הקו האלכסון הינו שטח שללא חומה כלל." השטח שבקו האלכסוני נכנס לתוך השטח של השכן שמעבר למעקה "באיור הינו למטה". כך שכל אחד מהשכנים "גזל" שטח משכנו ו"נגזל" ע"י שכן אחר. מצב זה נמשך כבר 20 שנה ולאף אחד לא היו תלונות. ושאלותיי:
א. האם יכול השכן שכביכול "נלקח" ממנו השטח האלכסוני לחייב את השכן השני להמשיך את החומה הבנויה בתשלום של שניהם?
ב. באם השכן שתל שם עץ פרי "בשטח האלכסוני, כבר 20 שנה ולא קיבל תלונה על כך" האם יכול השכן "הנגזל" לחייב את השכן "הגוזל" להוריד את העץ?
ג. האם יש הבדל בין אם זה עץ פרי שמרוויח מכך "שיש לו פירות, או עץ דקל שמוכר את לולביו" ועכשיו יפסיד או לא? בברכת "לך בכוחך זה והושע את ישראל"
א. כן. ובדיעבד אם נחלט - כשר.
ב. כן.
ג. רק בלילה, הואיל והמקורות במשנה ורבינו ורס"ג סתמו וכתבו לילה (לילה ראשון).
ד. הינם כיחידים ומתפללים עם הציבור, ואח"כ ק"ש. ה. נא שלח את השרטוט שבתיאור העובדתי ששלחת באמצעות טלפקס' 03-5353570 (כאן לא ברור). המשך: לאחר עיון בשרטוט שהוספת לשאלה, אם הבנתי נכון, כל שכן למעשה משתמש בשטח, שלכאורה אינו שלו, אבל גם אחרים משתמשים בשטח שאמור להיות שלו. ואם כן, לכאורה, אם השטחים הללו, המוטלים בספק, חולקו בראשית הדרך, באופן זה, הרי מאחר ובפועל אין לאחד יתרון על האחר, יש תוקף להסכמה, אפילו היא מכללא, הואיל ונלווה לעניין מעשה, גידור ושימוש.