לכבוד הרב הדגול מו"ר רצון ערוסי, בימי בין הזמנים נוטים אנו לצערינו ולמגינת ליבנו, לאחר מעט לתפילה ושבנו לעיין מה יעשה אדם כאשר איחר לתפילה ומצא הציבור בשירת הים. ויש לו אפשרות לומר 2-3 מזמורים לפני ישתבח כדי להמשיך עם הציבור. ההנחה היא שברכות השחר נאמרו. השאלה היא: לדעת רבנו, שכתב בהלכות תפלה פרק ז הלכה יב: ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תלים בכל יום ויום, מתהלה לדוד עד סוף הספר. וכבר נהגו לקרות פסוקים לפניהן ולאחריהן ותקנו חכמים ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר וברכה לאחריהם והיא ישתבח. ואח"כ מברך על קרית שמע וקורא קרית שמע. "נוסח מכון משה" האם יברך הברכות ברוך שאמר וישתבח אפילו על שנים או שלושה מזמורים או שהברכות נתקנו דווקא על המזמורים שתקנו חז"ל? האם אפשר ללמוד ממה שנהגו להוסיף לפני המזמורים ולאחריהם פסוקים? ואם כן, מי שאמר את כל ספר תהלים ושני השירות ועוד לפני התפילה, יברך לפני ואחרי כי סוף סוף אמר את עשרת "שמונת? " המזמורים שחז"ל תקנו, אבל מי שקצץ ואמר רק 2-3, לא? ואולי יש לדייק ממה שאין דעת מארי בטעם דברי ר' יוסי כדעת הבי"ד, שסובר שאין אמירת כולם חובה, באות לה. יורנו רבנו, כי אלו מעשים שבכל יום, ושכרו כפול מן השמים.