א. אכן אם שינה צורת השירה - פסל. אולם השינוי האמור הוא, שכתב השירה כשאר הכתב, שו"ע, יו"ד, ערה,
ג. ואם נרצה להחמיר נוכל לומר שגם אם שינה השירה מצורתה הייחודית - פסל, שהרי לשירת האזינו צורה ייחודית, ולשירת הים צורה ייחודית. אך אין לפסול ס"ת שכתב שירת האזינו, בלי שהבליט את אותם פסוקים שבולטים לתוך החלל, כמו דור ודור. שאל אביך. ירחף, יפרוש כנפיו, וי"א של מאמר אסתירה, מחוץ ששכל חרב, איש שיבה, אשר. כי אף שזופו מסורתנו, ובודאי שהיא קדמונית, אבל אין לראות בה גורם לפסול הספר, אף שבודאי יש לומר על מסורת זו מכל משמר.
ב. זו מסורת שבוודאי יש לה טעם, ומורנו הרב יוסף קאפח ז"ל נתן טעם מה ששמע מסבו ז"ל ששמע מזקני תימן. ובגלל שאין הרווח שווה בכל השורות, בחלל, אין זה בגדר אריח על אריח, ולבנה על גבי לבנה.