שירת האזינו
לק"י כ"ט תשרי תשע"ב כבוד ר' רצון ערוסי נ"י כנה"ר שלום א' לפי מורנו הרב יוסף קאפח, האם זה שה"אומנים" החדשים מכאיבים כל חלקה טובה בשירת האזינו היפך דרשת חז"ל וכותבים שירת האזינו אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה, נחשב כשינוי בצורת השירה וכתוצאה מזו הוא כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות? ב' למה זה ששורות י, טז, לח–לט בולטות ויוצאות לאמצע בשירת האזינו, נחשב כהפסקת רציפות החלל הריק? הרי עדיין יש חלל ריק רצוף באמצע. וא"כ למה דרשו חז"ל במגלה (טז
ב) ששירה זו אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח, הלא הוא אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה? שמעיה אפל
א. אכן אם שינה צורת השירה - פסל. אולם השינוי האמור הוא, שכתב השירה כשאר הכתב, שו"ע, יו"ד, ערה,
ג. ואם נרצה להחמיר נוכל לומר שגם אם שינה השירה מצורתה הייחודית - פסל, שהרי לשירת האזינו צורה ייחודית, ולשירת הים צורה ייחודית. אך אין לפסול ס"ת שכתב שירת האזינו, בלי שהבליט את אותם פסוקים שבולטים לתוך החלל, כמו דור ודור. שאל אביך. ירחף, יפרוש כנפיו, וי"א של מאמר אסתירה, מחוץ ששכל חרב, איש שיבה, אשר. כי אף שזופו מסורתנו, ובודאי שהיא קדמונית, אבל אין לראות בה גורם לפסול הספר, אף שבודאי יש לומר על מסורת זו מכל משמר.
ב. זו מסורת שבוודאי יש לה טעם, ומורנו הרב יוסף קאפח ז"ל נתן טעם מה ששמע מסבו ז"ל ששמע מזקני תימן. ובגלל שאין הרווח שווה בכל השורות, בחלל, אין זה בגדר אריח על אריח, ולבנה על גבי לבנה.