הרמב"ם, ענק ההלכה, לא קיבל על עצמו לנהוג כאבותינו בתימן. אלא את הלכותיו הוא דלה ממקורות ההלכה, המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והתלמודים. אלא שעיון במשנתו ההלכתית ובמורשתו ההלכתית הקדומה של יהודי תמן, ואפילו זו שלפני הרמב"ם, מראה, שיש התאמה, משמע שאבותינו השמרנים שימרו מורשת הלכתית שהיא תואמת ברוה למשנתו ההלכתית של הרמב"ם, ולכן אבותינו קיבלוהו עליהם, להיות רבם, במיוחד שגם בתחום המחשבתי, נמצאה התאמה. וכן בתחום המנהגי. אלא שביחס לנוסח התפילה, רבינו סיפח לספרו אהבה, סדר התפילה, והוא תואם לנוסח התפילה הקדום של אבותינו, ואותו נוחס שהרמב"ם סיפח, לא בדיוק תואם את הנוסח שרבינו מצטט ממנו בפירושו למשנה ולמשנה תורה, לכן מארי ז"ל הוא בדעה, שהרמב"ם אימץ את נוסח התפילה של אבותינו, כשהתוודע אליו.