חל ר"ח לאחר השבת, האם בסעודה שלישית יזכיר את ר"ח או את השבת?
האם איזכור ר"ח או שבת נקבע עפ"י זמן תחילת הסעודה למרות שנמשכה לאחר השבת?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם בנושא זה שאין לו כל זכר בתלמוד?
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב אם כמה אנשים מתיישבים לאכול יחד סעודה ואחד מהסועדים מזמן ומברך בקול את ברכת המזון. האם מותר לסועד אחר לברך בעצמו בלחש את ברכת המזון? או שמא הוא מחויב לענות אמן לזה המברך בקול ולהתכוון לצאת ידי חובת ברכת המזון ע"י זה המברך בקול?
תודה מראש לכבוד הרב
לפי הדין עליו לשמוע ולענות אמן, אולם אם הוא רוצה לברך בעצמו, הוא יכול לומר עם המברך מלה במלה, ולהקדיש שלוש תיבות לפני שהמברך מסיים, ואז יוכל לענות אמן. ואין דין ברכת המזון כדין התפילה, שבתפילה יש צרוך שהתפילה תהיה תפילת ציבור, ומשום כך ציבור שמתפללים תפילה אחת, לפי מארי, להבדיל ממהרי"ץ, עליהם להתפלל עם הש"ץ מילה מילה, ולא להקדים שום תיבה, ולא יענה אמן, אחרי הש"ץ, כי הוא כעונה אמן אחרי ברכות עצמו.
האם איזכור ר"ח או שבת נקבע עפ"י זמן תחילת הסעודה למרות שנמשכה לאחר השבת?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם בנושא זה שאין לו כל זכר בתלמוד?
אתה יכול בבקשה לברך לרפואת אליה בת אסתר ולרפאל בן אליהו חייט
שלום לכבוד הרב!
בתשובתו של הרב לשאלתי בנושא ברכת השניצל, הרב לא התייחס לנתון שמטגנים אותו עם פירורי לחם. האם ישנה התייחסות הלכתית לעניין?
שלום וברכה. אתמול, התעוררתי בחמש בבוקר בגלל סופת רעמים, ונשארתי במיטתי, מנסה לישון. כל 50 שניות בערך נשמע רעם. וברכתי על כל רעם. והאמת, שזה היה מיגע. ולא הצלחתי לחזור לישון. עשיתי כראוי?
תודה ושבת שלום
יש שאומרים באופן קבוע ברכת השחר אחרי תפילת שחרית.
לפי מנהג תימן, היו אומרים ברכות השחר לפני התפילה בבית בעלות השחר.
וזה הנכון.
יש הלכה שאפשר רק אם הוא אנוס, שלא הספיק לומר בעלות השחר, ולא שיעשה לעצמו מנהג קבוע לומר אחרי התפילה.
מה הנכון בנידון זה?
כנהר שלום,
האם ניתן לברך היום 'שנתן מחכמתו ליראיו' ומה הגדר של חכם לברכה זו?
מהו השיעור כזית שהאוכל מאכל כל שהוא בשיעור שכזה מתחייב בברכה אחרונה?
היש בנסיבות אלו לחשוש לדין האוכל בריה שמברכים לאחריה אף אם שיעורה פחות מכזית?
מדוע סטה מרן השו"ע בפסיקתו בנדון מהכלל שהוא קבע לפסוק ע"פ שני גדולים מבין: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
שלום כבוד הרב,
אנו נוהגים לפי משנת הרמב"ם וברצוני לשאול מספר שאלות: לפני מספר ימים טבלתי במקווה והבלנית "הכריחה" אותי לנטול ידיים קודם הברכה על הטבילה.
1. האם יש לנטול ידיים לפני הטבילה במקווה?
2. במידה וכן, האם לפני הברכה על הטבילה או אחרי?
3. ובכלל לגבי נטילת ידיים: מתי נשים צריכות לנטול ידיים והאם נכון שעפ"י הרמב"ם יש לברך ואז לנטול "עובר לעשייתו")?
ר"ח שחל ביום א', האם יזכיר בברהמ"ז את השבת (רצה והחליצנו) או את ר"ח (יעלה ויבוא)?
מהו הכלל הקובע בנסיבות מורכבות אלו והאם יש לכלל זה גם נפקויות בדיני איסור והיתר?
האם גם בשאלה שלפנינו יברך "יעלה ויבוא" בברהמ"ז והרי סעודה של ליל שבת חייב לאכול כשיעור רק לאחר צאת הכוכבים?
לק"י
שלום לכבוד הרב
"היה המברך חייב מדברי סופרים ועונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו,עד שיענה אמן,או ישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"א יא)
"...שכל החייב בדבר מן התורה אין מוציאין אותו מידי חובתו אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"ה טז)
מארי מבאר (אות לה עמוד תקסט)
"ופשוט בדעתו דמוציא רק בברכת המצוות בלבד ולא בברכת ההנאה שאין בה מצווה ,
והיינו בברכות דתקינו רבנן לפני עשיית המצווה או ברכות שהן עצמן המצווה כגון קדוש היום. ואין כן ברכת המזון."
האם גם כבוד הרב סובר שקטן אינו מוציא גדול העונה אמן לברכת המזון?
תודה רבה