1. כמה תשובות בדבר:
א. יעקב אבינו התפלל לה', האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו... יברך את הנערים ע"י המלאך שגאל אותי מכל רע, וידגו לרוב בקרב הארץ.
ב. זו אינה תפילה, אלא הודעה, שהמלאך שגאל את יעקב אבינו יברך את הנערים. וכל אשר נאסר בהלכה, שלא לפנות למלאך ולבקש ממנו בקשות, גם לא להפנות הבקשות לה' ע"י המלאכים.
2. כשאני אומר שלום עליכם, אני אומר ברכוני לשלום. כלומר שהמלאכים ישבחו את ה', כדברי דוד המלך נעים זמירות ישראל.
3. אכן כן. גוי שמתגייר צריך להתגייר לשם ה', ולקבל עליו כל התורה והמצוות. אבל יש גויים שמעוניינים רק בעבדות, בשביל פרנסה ומדור וכיו"ב. ועם אלה יש להתנות, שיהודי לא רשאי להעסיק עבד גוי מבלי שהוא מקבל עליו מצוות, לפחות כאה, וזוי מעין גירות חלקית, ולכן הוא אסור להינשא עם יהודי. ה ורק כשישתחרר, אם ישתחרר, יחזור ויטבול ויקבל עליו כל המצוות, ויתקדש בקדושת ישראל ויהיה רשאי לישא יהודיה.
4. כי מבחינה עקרונית אפשר גם בימינו להיות עבד כנעני. אלא שזה לא מצוי. ולא נתבטלה ברכה זו.
5. בגמרא, ברכות, כ, א, נאמר שרב גידל היה רגיל שהיה הולך ויושב בשערי טבילה, והיה מורה להן, כיצד לטבול כהלכה. ועליו תמהו בגמרא, אם אינו חושש מיצר הרע. ועל כך הוא השיב שהנשים הטובלות נחשבות בעיניו, כאווזים לבנים. וכוונת הגמרא לומר, שיש ורב גידל נשאל הלכה למעשה, כיצד לטבול כהלכה, או אפילו בשעה שגיורות טובלות, שבמקרים אלו, היה המורה הוראה מתקרב יותר מדי למציאות שבה יכול הוא להרהר, ועל כך השיבו שכיוון שהוא פועל כמורה הוראה וכוונתו רק לשם שמים, הוא היה מצליח להסיח דעתו לחלוטין מיצר הרע. רק לאחר מעשה זה אמרו שם בגמרא, שר' יוחנן היה יושב בשערי טבילה, כדי שהנשים היוצאות מן הטבילה תתיקלנה בו ותתפללנה לה' שתזכה שיהיו להן בנים יפים ובנים ת"ח כמותו, כי זה דבר טבעי, מתאווה לבנים יפים, וכיון שהטובלות היוצאות נתקלות בו, שהיה יפה וגם חכם בתורה, ממילא שיתפללו שיזכו לבנים שהם גם יפים, וגם חכמים בתורה. ועל ר' יוחנן ואתמהו בגמרא, כיצד לא חשש מיצר הרע, כפי ששאלו על רב גידל, אלא תמהו כיצד לא חשש מעין הרע. ועיין חידושי גאונים על ילקוט שמעוני, שרב גידל היה נכנס בפנים כדי לטפל בענייני הטבילה, ואילו ר' יוחנן היה יושב בחוץ למקווה, בשער החיצון. ורק כשיוצאות מן הטבילה כשהן לבושות נתקלות בו, עיין חידושי הגאונים, שם. ויש שתירצו שלר' יוחנן היו גבות שערות ארוכות, שהיו מפריעות לו לראות זולתו ולזכותו, כמסופר בגמרא, עיין שם, בדברי הרי"ף. והייתי מוסיף שר' יוחנן לא הלך לישב ליד שערי הטבילה, כפי שמשתמע בפשוטי הדברים, אלא לא נמנע מללכת דרך שם, אף שידע שיש שם מקווה, ויש שנזקק לנוח ולשבת קימעא שם, והסביר כוונתו, שגם אם נשים נכנסות ויוצאות לשערי טבילה, הוא לא התכוון כלל להסתכל בהן, נהפוך הוא, הוא התכוון שאם במקרה תצא אישה טובלת מן המקווה, ותראה אותו, תתפלל לה' שתזכה לבן יפה וחכם כמו ר' יוחנן.