יסודי תורה
שאלה
לכבוד הרב א) הרמב"ם כותב - נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו האל והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו. מובן שצורת האדם היא הנפש, מה שהופך את האדם לאדם ולא חיה זוהי הדעת היתרה. הבנתי נכון?
ב) אם כן למה הרמב"ם מגדיר זאת כדעת יתרה ולא דעת סתם?
תודה רבה לכבודו
תשובה
א. נכון, אבל לאו דוקא חיה, אלא גם בהמה מתורבתת.
ב. אע"פ שלבהמה המתורבבת יש מעין דעת להתנהלות קיומית ובלתי תוקפנית כלפי סביבתה, אין לה דעת יתירה, שבה משכילה את צור העולמים, כדי שתלך בדרכו.
