יסודי תורה
לכבוד הרב א) הרמב"ם כותב - נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו האל והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו. מובן שצורת האדם היא הנפש, מה שהופך את האדם לאדם ולא חיה זוהי הדעת היתרה. הבנתי נכון?
ב) אם כן למה הרמב"ם מגדיר זאת כדעת יתרה ולא דעת סתם?
תודה רבה לכבודו
א. נכון, אבל לאו דוקא חיה, אלא גם בהמה מתורבתת.
ב. אע"פ שלבהמה המתורבבת יש מעין דעת להתנהלות קיומית ובלתי תוקפנית כלפי סביבתה, אין לה דעת יתירה, שבה משכילה את צור העולמים, כדי שתלך בדרכו.
תכנים לקריאה נוספת
לדעת מרן השו"ע, האם מותר לאכול בשר כבד חי ללא מליחה?
היש לחשוש, מבחינה מעשית, לאיסור אכילת הדם הנמצא בסמפונות וכלי הדם שבכבד?
מי שנזקק מסיבות רפואיות לאכול בשר כבד או לב חי, היש לו להימנע לדעת אלו החוששים שישכח את תלמודו?
"שמן זית זך" – עם ישראל כמגדלור הערכי לכלל האנושות
דבר תורה לפרשת השבוע "ואתה תצווה" - למה צריך שנרות המקדש ידלקו ביום?
המדרש הגדול שנערך בתימן נותן לנו זו הזדמנות פז לתפיסת עולם אמיתית ביחס למקדש והעבודות שנעשו בו באמצעות מצוות הדלקת הנרות שהיתה נעשית בו מידי יום.
הכרעה באמונות ודעות
לכבוד הרב
1. האם המצוות "לא תסור" "אחרי רבים להטות" וכו' חלות גם על ענייני אמונות ודעות ופרשנות שאין בהם נפקא מינה למעשה? היינו האם סנהדרין גדולה מוסמכים להכריע הלכה בענייני פרשנות ואמונה שאין להם שום נפקא מינה לדינא? (כגון איך יראו הדברים בימות המשיח, האם יש גלגול נשמות, באיזה גיל הכיר אברהם אבינו את בוראו)
2. האם החולק על סנהדרין בענייני אמונות ודעות או פרשנות שאין בהם נפקותא הלכתית יחשב לזקן ממרא שחייב מיתה?
פירוש הרמב"ם למשנה - הקדמה למסכת אבות - שמונה פרקים 06
תשובת הרמב"ם לתלמידו יוסף בן יהודה בענין קץ קצוב לחיים
"וכל דצריך לפסח ייתי ויפסח"-האומנם, והרי הפסח אינו נאכל אלא למנוייו?
היש בקריאה זו פניה אל אותם שאינם בני ברית הרוצים להתגייר ולהסתופף בצילה של החירות מהיצרים?