לכבוד הרב בשבת התפללתי אצל תימנים. בסוף קריאת ספר תורה הם הרשו לאשה אחת מעזרת נשים לברך הגומל לפי שיטתנו (הרמב"ם) אין אישה מברכת הגומל בפני ציבור גברים כלל. לשיטתנו זה כמו ברכה לבטלה שאין לענות אחריה אמן?
תודה וכל טוב
בימינו המציאות היא רב עדתית, ומתקיים בנו ויתערבו בעדות השונות, וילמדו ממעשיהם. ודי לראות כיצד חדרו אלינו מנהגי השבעה, השלושים, וגילוי מצבה, וימי השנה, ואמירת מי שבירך והשכבות לרוב, עד בלי די. וכן בעניין ברכת הגומל. אבותינו לא נהגו שנשים מברכות הגומל, ואין להכחיש זאת. ובזמנו, עשיתי סעודת הודיה בביתי בבני ברק (טרם נבחרתי כרב העיר קרית אונו) לאשתי שהחלימה. ואשתי רצתה לברך הגומל, כשהיא תעמוד ליד הדלת, באופן צנוע למדי, ורבנינו וזקנינו מנעו בעדה. וכך יש לנהוג. עם כל זאת, לא הייתי אומר שאם כבר נעשה מעשה, שלא לענות אמן. כי זו שבירכה סמכה על פוסקים מסוימים, וכשמברכים סומכים על פוסקים מסוימים, אין לבטלה במובן המלא של העניין.
