1. יש לבדוק הסכין לפני שחיטה ואחרי שחיטה. בדק בתחילה ונמצאה טובה, ואחרי השחיטה לא בדק, יבדוק. אבדה הסכין כשירה, רבינו, שחיטה, א (כא) (כה). לא בדק לפני השחיטה. יבדוק אחרי השחיטה, אם נמצאה פגומה, הבהמה ספק נבלה. נמצאה לא תקינה, השחיטה כשרה.
1. המשך: היום יש סוגים שונים של שחיטה אשכנזית בהתאם לדרגות הכשרות. בדרך כלל בכשרות מהדרין כבר אין ממעכים בסירכות, ומותר ורצוי לאכול מאותה שחיטה.
2. לא.
3. אם צורת פתח מקיפה את כל המיתחם המלבני שבשרטוט, הרי ששביל הרבים שבתוכו, אינו פוגם את דין רשות היחיד של המתחם. כי שביל זה אינו מוביל למדברות או לשטחים פתוחים שהם רשות הרבים ממש.
4. כן. זה נעשה כמו נוי הבגד.
5. לא. אין לאמרו.
6. בוודאי, שהרי יש מצות שמחת יו"ט, ואפילו את היין צריכים למזוג במים, שתהיה שתיה ערבה, ואפילו, מרור, הועדפה החסה, שיש בה מרירות מתקתקה. וכן על זו הדרך.
7. כיפה יחסית גדולה. בטח לא כיפה קטנה. כי אין בכך גדר של עוטר ישראל בתפארה.
8. אנו נוהגים כדברי רבינו, תפילה, ה (יג) (יב), וכפירוש מורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות מ. ומה שכתב רבינו, שם, כריעה האמורה בכל מקום על ברכיים, פירושו בכל מקום, חוץ מכריעות שבתפילת שמונה עשרה שהן שחיה, ולא על ברכיים ובכל מקום, הכוונה במקרא כגון מלכים א, פרק ח, פסוק כד, מכרוע על ברכיו. וכן כרע רבץ כאריה, וכן כרע שכב כארי וכן בין רגליה, כרע נפל וכן כרעו על ברכיהם לשתות מים, שופטים, ז, ו, וכן וברכים כורעות תאמץ, איוב, ד, ד, וכן הוא.