קריאה בטעות בס"ת בשני וחמישי
לרב שלום וברכה! כתב מרן (קלז,
ג) אם דלג הקורא בשני וחמישי בתורה אפילו על פסוק שלם וכבר ברכו הברכות לא יחזור ויסמוך על מה שיקראו בשבת והוא שקראו כולם 10 פסוקים. ומדברי המ"ב בסי' קמב ס"ק ב משמע בדעתו שאם טעה בקריאה בדבר שיש בו שינוי משמעות והיו רק 10 פסוקים באותו המעמד כגון גד"ג וכדו' ולא תקנוהו, עליו לחזור ולהוציא הספר ולקרות מחדש, דס"ס אין כאן עשרה פסוקים, דמה שנקרא בטעות אינו בכלל קריאה - אלא שלמעשה פסק בבה"ל שאם כבר סיימו הקריאה לא יוציאו שוב. ורבנו (יב, ו) לא פרש לן, ואע"פ דהוי מילתא דלא שכיחא - שאף אחד לא ישים לב לטעות שמשנה המשמעות - הרי שיש שינויים שמצריכים לימוד (דוגמת אותם שמביא מארי שם).. ורק למפרע הבינו הטעות.. האם גם דעת רבנו מסכמת לכך או שמא גם פסוק בטעות חשיב כפסוק (כדעת המנהיג (עמ' קס) הובא בטור שלא להחזיר בצבור כלל משום שמתבייש בכך ונראה שכך נוקט גם הב"ח להלכה) ושלא נטריח הציבור?
בתודה רבתי נהוראי יהב ירושלם
בודאי שרבינו דרך אחרת עמו, לא כהגהות מימוניות (השו"ע), ולא כמ"ב, ואפילו לא כהמנהיג. כי אין חובה לקרוא בתורה עניין מסוים מוגדר, אלא יש דינים בסיסיים לקריאת התורה, שאם מקיימים אותם יצאו ידי הקריאה, מספר העולים, מספר פסוקים מינימאלי לכל קורא וכיו"ב. ואם הקפידו על אותם דינים, די בכך אפילו דילגו פסוק או קראו קריאה משובשת, וחובת החזרת הקורא בשיבוש או בדילוג, לא בגלל שיש חובה לקרוא אותו פסוק, או אותה מילה, אלא שחובתו לקרוא כנתינתה מסיני. ואין מברכים אשר קדשנו במצותיו וציונו לקרוא פרשה כך וכך, כמו במגילה, וגם במגילה שיש חוה לקרוא ענין מסוים מוגדר, אם דילג יצא. תוכל להאזין להלכה יומית באתר נצח ישראל באודיו.