1. איני יודע מה בדיוק מלמדים באותו שיעור מיתולוגיה יוונית, ולכן איני יכול לחוות דעה בעניין זה. אבל אני בהחלט מנצל את פנייתך, ובהזדמנות זו, אני פונה לידידי, הרב אברהם גיסר שליט"א, ראש חמ"ד, שייתן דעתו היטב היטב, כדי שחלילה לא נתנהל בניגוד להלכה, ולא נפגע בנפשות תלמידותינו הצעירות, כי פיקדון הן בידינו, ואחריות גדולה יש לנו כלפי אבינו שבשמים, בעניינים כאלה.
2. ראשית עלינו לחנך את עצמנו, ואת בנינו ובנותינו, לשני עקרונות חשובים מאוד בהתנהלותנו כמאמינים ודתיים.
א. יש לקיים מצוות ה', ולהיזהר שלא לעבור על אזהרותיו, גם כשלא מבינים את ציוויו. אף שהדרגה הנעלה היא שהאדם מקיים ומבין את אשר הוא מקיים.
ב. היחסים בינינו, כבני אדם שנבראו ע"י ה', אינם חוזיים, אסור שנחשוב שה' הוא משביר, ואנחנו צרכנים. כי מחשבה כזו מוטעית היא מיסודה, שהרי ה' בראנו, בטרם נערך חוזה בינינו. כי טרם היינו. וכן משום שמחשבה מוטעית זו מוזילה את הקשר שלנו עם בוראנו. ומה אם בין איש ואשתו, ובין הורים וילדיהם, אסור שהיחסים יהיו על בסיס של תקן וקח, אלא על בסיס אהבת אמת בלתי תלויה בשום דבר, ומתוך הערכה אמתית. קל וחומר, לגבי היחס שלנו לאבינו שבשמים. שהרי אבינו שבשמים ברא אותנו בחסד. ולא עוד, אלא שביחס אלינו, כבני אדם, להבדיל משאר הנבראים, ה' ברא אותנו בצלמו, חלק לנו מחכמתו, נתן לנו בחירה חופשית. ונתן לנו תורה - אורה, שמאירה את דרכנו (=להשוות עם מכשיר הג'יפיאס). ואנו אוהבים אותו ומקדשים אותו, לא למענו, כי אינו זקוק לכך, אלא למעננו, כדי שנהיה מחוברים אליו, ונהיה מוקרנים ממנו, ובכך נתעלה יותר ויותר. ולכן כאמור, נשאף להבין, אבל גם כשלא נבין נקיים, שאם לא כן אנו אוהבים את ה' רק על תנאי, ולא עוד, אלא שאנו הופכים להיות בשכלנו הקט, מבקרים את ציוויו כאילו אנו יותר חכמים, ממי שחלק מחכמתו לנו. אשר לאיסור הברירה, כמו כל שאר המלאכות היא מלאכת מחשבת, שיש בה יצירתיות, שאת זה אסרה התורה, ולא סתם פעלתנות. והברירה היצירתית, היא המיון של פסולת מתוך אוכל, כשיש תערובת. משום שאם אין תערובת, שאין שום יצירתיות באותו מיון. וברירה זו יש והיא נעשית ביד, באופן מיוחד של מיומנות, או בכלים המיוחדים לכך. זה תורת הברירה על רגל אחת, אבל מטבע הדברים היא מסתעפת לפרטי פרטים, ואם נבין את העיקרון, קל להבין בפרטים.