אשם תלוי
ברמב"ם היומי האחרון למדנו על קרבן אשם תלוי, שאדם מקריב במקרה שעבר על ספק איסור כרת. לא הצלחתי להבין ולמצוא מקור לשאלה האם החיוב בקרבן הוא רק על מי שעבר על ספק איסור בשוגג, או גם על מי שעבר על ספק איסור במזיד? לדוגמה אדם שהיו לפניו 2 חתיכות, אחת חלב ואחת כשרה, וידע את המצב הזה ושיש כאן ספק ובכל זאת אכל אחת מהן במזיד, האם הוא יהיה חייב אשם תלוי או משהו אחר? ושאלה נוספת - מתי מגדירים מצב כ"ספק– - האם רק בספק שקול של הסתברות שווה ל2 המצבים, או בכל מקרה של חוסר וודאות מוחלט? אם לדוגמה יש 10 חתיכות, מתוכן 9 טריפות ואחת כשרה, האם עדיין זה מוגדר כ"ספק דאורייתא"?
1. אשם תלוי חייב גם במצב שהיו לפניו שתי חתיכות, אחת חלב ואחת שומן כשר, ואל ידע שאחת חלב, ואכל אחת מהן. וכן כשידע שאחת מהן חלב, ואכל אחת מהן, ולא ידע איזו אכל, אם את החלב או את השומן, שחייב אשם תלוי. על הרישא בוודאי שחייב אשם תלוי, אלא גם על הסיפא. שידע שיש חתיכת חלב, אלא שלא ידע מה אכל, שחייב אשם תלוי. שזה דומה לאשתו ואחותו עמ, ולא ידע את מי בעל, שגגות, ח, ב, וכן שם, ו, "או שאכל ראשונה בזדון, ושניה בשגגה, או שאכל ראשונה בשגגה, ושנייה בזדון, הרי זה חייב באשם תלוי.
2. הדבר תלוי אם מדובר במצב קבוע, אפילו תשע חנויות מוכרות כשר, ואחת טרף, ואין יודע מאין לקח, הרי למרות הרוב, אנו אומרים, כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי, ואסור, משנה וגמרא, חולין, צה,
א. ואם מצא בשם שפירש מן החנויות, ואין ידוע מהיכן פירש אמרינן כל דפריש מרובא פריש. עיין רבינו, חמץ ומצה, ב, י, לגבי הניח תשעה ציבורי מצה ואחד של חמץ, ובא עכבר ונטל, ולא ידענו אם חמץ, אם מצה נטל, ונכנס לבית בדוק, צריך לבדוק, שכל הקבוע במחצה על מחצה, וכן עניין מאכ"א, ח, יא, עשר חנויות, תשע מוכרות בשר שחיטה, ואחת מוכרת נבילה, ולקח מאחת מהן, ואין ידוע ממי לקח, הרי זה אסור, אבל בשר הנמצא מושלך בשוק, הלך אחר הרוב.