נוסח התפילה
שלום כבוד הרב הנני בן הציונות הדתית וצאצא לעדת תימן. לאחרונה אני חוזר לשורשים ואני מוצא בהגותו של הרמב"ם וממשיכו הרב יוסף קאפח זצ"ל הגיון רב. ידוע לי שהמחלוקת האחרונה בין חכמים (היה לפני: יעב"ץ רבי יצחק דמן עכו וכו') בדבר היחס לספר הזהר היו שני שליש עם מרי יצחק הרב הראשי ושליש עם מרי יחיא קאפח בתחילת המאה העשרים (אנציקלופדיהלקהילות היהודיות בתימן בערך צנעא.). הנושא הוא ארוך ולכן יש לי רק כמה שאלות נקודתיות.
1. האם אתה חושב שיש מקום לחידוש דיון זה?. או שספר הזוהר הוא יש לו קדושה לפחות כמו הגמרא ... אם לא למה?
2. אם היום תקום תנועה כמו דור דעה האם תכבד אותה כמו שכיבדו בתימן? אם לא למה?
3. ישנם הרבה תוספות בתפילה שנגזרות מהעולם הקבלה כגון מודה אני. האם קיים נוסח תימני קביל היום בלי התוספת הזאת? (ידוע לי שתפילה זאת לא רשומה לא בגמרא ולא בשולחן ערוך ) בתחילתו של סידור תכלאל עטרת אבות ישנו צילום של תכלאל עתיק בלי תפילה זו. " קשה לי בכלל עם כל הקמעות והמגיה אי אפשר פשוט לקבל עול מלכות שמים בלי שדים ובלי רוחות רעות? לאן נעלמה הגותו של הרמב"ם (יודע לי שכשהרמב"ם אומר שד הוא מתכוון ליצר פנימי של אדם...) איך זה פיתאום הפך לשד עם קרניים (כמו בשולחן ערוך בהלכה שצריך לסגור את ספר התורה כשמסיימים לקרוא כי אחרת יבוא שד וישכיח את הלימוד)? או שפשוט התקפלנו לתפיסות הספרדים ואשכנזים? ומתי נשתחרר מקהילות ונתחיל לדבר על דעות? אנא ממך סדר לי את הראש אני אובד עצות...
1-2. אין מקום לדיון בעניין הזוהר בימינו. אני בטוח שאם רבני תימן שהיו נתונים במחלוקת בעניין זה, היו בארץ הקודש, לא היתה פריצת מחלוקת, כי בארץ, וכן בעולם היהודי כולו, הדעה המקובלת שאין עליה עוררין, שראשית לימודו של היהודי ועיקר לימודו הוא ש"ס ופוסקים, והם הבסיס העיקרי להוראת ההלכה, ולבדיקת תוקפו של מנהג, או לכשרות אמונות ודעות, ותורת הנסתר רק ליודעי חן. ובמסגרת כזו נמצא הרב עמדין, שהיה גדול בתורה בנגלה ובנסתר, אף שהיה בדעה שהרבה מספר הזוהר הם תוספות מתקופות שונות, וכן כיוצא בו.
3. הרבה תוספות נוספו בתפילות, מהן קדומות ומהן מאוחרות. מהן קבליות ומהן שאינן קבליות. יש מהן שרבינו היה מסתייג מהן, ויש מהן שלא היה מסתייג מהן. רוב התוספות שאינן בגופי הברכה, רבינו לא היה מסתייג מהם מבחינה עקרונית. ויש מהן שהיה מסתייג לגבי תוכן מסוים מתכניהן. ולכן אין לשנות שום דבר, אלא רק ע"י ת"ח מופלג, וכשאין חשש למחלוקת. אשר לקמיעות ולשדים, יש לך את דרכו של רבינו, וטוב לך.