דילוג לתוכן העיקרי

הלויית ת"ח, הכשרת חזה עוף והבהוב

שאלה

שלום וברכה מארי, השאלות הבאות מאוד מטרידות אותנו, אשמח אם תתיר לנו ספקותינו
1) א) אני תלמיד ישיבה ביישוב יד בנימין, כמו כולם שמעתי גם אני על פטירת הרב אלישיב זצ"ל. האם היתה חובה עליי להפסיק את לימודי ולנסוע לירושלם להלויה? לכאורה כתב רבנו (אבל יד, יא): ת"ח שמת, אם היה מלמד לאחרים אין לו שיעור אלא מבטלין הכל להוצאתו". הייתכן לומר שיש חובה על כל יושבי הארץ לבוא להלויתו? (בימינו בעזרת התחבורה הדבר כמעט אפשרי).
ב) מהו הגבול? החיוב הוא רק לאנשים שבעירו? גם להם קשה לכולם להגיע.
2) א) אימי קנתה חזה עוף (שניצל) לא גדול, מוכשר, ורוצה לחתכו ולאפותו בתנור. מהם התהליכים שצריך לעשות כדי שיתאפשר הדבר? (האם צריך לחלוט, למלוח, להבהב, ואיך.)
ב) אם צריך לחלוט, כמה זמן לחלוט? איך יודעים מתי להוציאו?
3) במקרה שאימי רוצה לחתוך את חזה העוף ולבשלו, האם צריך הבהוב לכל אורך מקום החיתוך? אמר לי פעם תימני ת"ח, שצריך להבהב רק אם חתכת במקום המפרק, כגון שהפרדת את השוק מהירך, אבל חיתוך הבשר עצמו כמו בחזה עוף אינו צריך הבהוב. האם הוא צדק?
4) האם ניתן להבהב עם נר, או שחיבין במנגל? אודך עד מאד בתשובתך הרמה אלעד

תשובה

1. שאלה זו עליך להפנות לראש הישיבה שלך.
2. אם האפייה היא צלייה, מותר לחתכו, ולהניח החתיכה מוגבהת בתבנית, כדי שיהיה לשארית הדם היכן לזוב, היה והאפייה היא בישול, יש לחלוט את החתיכה בשלימותה, ואח"כ לחתכה, ואח"כ לאפותה.
3. כנ"ל, אבל אם חתך אותה חתיכה לחתיכות, יהבהב אותן, ואח"כ יחלוט אותן ויבשלן.
4. איני יודע לאיזה נר אתה מתכוון, יש צורך באש, שיש בה כח להבהב את החתיכה ולשאוב את דמה.