שאלה בלשון: "מוצב ארצה"
שאלה
כתוב בבראשית כ"ח "ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמיימה".
רציתי לשאול, איך הפסוק הגיוני מבחינה מילולית? שהרי כתוב 'ארצה', לכיוון הארץ (שכל תיבה שצריכה ל' בתחילתה, שמים לה ה' בסופה), אך לפניכן כתוב 'מוצב', לכאורה צריך להיות כתוב מוצב ב - ארץ או סולם יורד ארצה, כיון שמוצב הוא מצב בלי תזוזה/כיוון, ויורד או עולה הם מצבים עם כיוון. מקווה שהייתי ברור,
תודה מראש ושלום רב.
תשובה
מבחינת הפשט, ה' בסוף מילה היא במוקם ל' בתחילה, או במקום על, או במקום ב'. תרגום אונקלוס תרגם נעיץ בארעא. כלומר סולם מוצב בארץ, או על הארץ. אבל יש משרשים, שדרשו במובן של ל', ואז מדובר על סולם משתלשל מלמעלה למטה, וממילא שיש סתירה מובנית, וכאשר מגיע השמימה מן הארץ לשמים. ודברים אלו יפים לדרשות, ויש חשיבות לדרשות.