דילוג לתוכן העיקרי

הדלקת נר לעילוי נשמה

שאלה

לרב שלום וחודש טוב דוד המלך עליו השלום אומר בתהילים במזמור ט"ז "לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי" רש"י מפרש שדוד המלך אומר לקב"ה שהטבת עמי בזכות קדושים ישני עפר וכל רצוני בהם, תרבה עצבותם של אפיקורוסים ולא אתן את דמיי לעבודתם הזרה ולא אהגה את שמותם בשפתי.1. האם מומלץ בדרך לא כפייתית ללכת לקברי צדיקים? .2. מה המהות של הדלקת נר לצדיקים ולנפטרים ובמה התועלת?.
3. האם מותר לתרום לארגוני חסד חילוניים? .4. האם להמנע מהזכרת שמות של אפיקורוסים שכן גם כך עשתה הגמרא?
5. אני משתדל להתרים שאריות של אולם חתונות ומחלק לנזקקים ומכיוון שזה גן אירועים אז העבודה נחלשה. האם זה לויאלי מצידילגשת לאום חתונות אחר כי המשפחות במצב די קשה? בעז"ה אבוא לשיעורים של הרב ביום שישי(ניסיתי כבר כמה פעמים) ברוך תהיה

תשובה

1-2. אכן יש מדרשים שדרשו שאחרי מיתתם של הצדיקים הם קדושים. ודרשה זו התקשרה לדברי חז"ל במסכת חולין, ז, ב, גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן. אבל אין לאותן דרשות קשר עם הביקור בקברות צדיקים. ולא עם הדלקת נרות לצדיקים. שהרי הקבלת פני רב היא מצווה, ויש בה תועלת רוחנית גדולה, אבל יש ובני אדם נזקקים לבקר בקברות צדיקים, כדי להכניע הלבבות, בשתיים:
א. לזכור שסופנו למות.
ב. להיחרד שמא נמות וטרם הרבינו זכויותינו כאותם צדיקים, ולהיפך אם יש ח"ו קטרוג בגין חטאים. והדלקת נר יש בה כח להשפיע על הנפשות, לצרוב בתודעה שתכלית האדם היא זיכוך נפשו. והנפש היא נמשלת לנר. נר ה' נשמת אדם. וזיכוך זה מעשה ע"י תורה ומצוות, שנמשלו לנר ולאור, שנאמר כי נר מצווה ותורה אור.
3. מותר. ומצווה לתמוך בכל עני, גם זה שאינו שמדקדק במצוות, וה' יסייעו לשוב בתשובה.
4. ההתרחקות מאפיקורסים היא מובנת מאליה, שלא ללמוד מהם, ולא לכבדם, באופן שאחרים ילמדו מהם. אבל יש מקרים שההלכה מתירה להחניף לרשע לצורך רבים, ובמיוחד לצרכים רוחניים.
5. מותר ומצווה לפנות לכל גן אירועים או לאולם, שיש בו עודפי מוצרים כשרים, וכדי לספק את העודפים לנזקקים.