דילוג לתוכן העיקרי

נדרים

שאלה

שלום לרב,
1. אשתי מגיל צעיר רצתה לקרוא בשם מסוים לבנה הבכור. כמובן שכל פעם שהזכירה זאת היא השתדלה לומר "בלי נדר". גם אני שמעתי את רצונה בזמן שיצאנו ולא ייחסתי לכך חשיבות. כיום אשתי בהריון, רצונה השתנה, והיא רוצה לקרוא בשם אחר. כמו שציינתי היא השתדלה להגיד בלי נדר בכל פעם שהזכירה את העניין, אך אין ודאות האם היא אמרה זאת בכל פעם. מה יהיה הדין במקרה זה? האם זה נחשב נדר, והאם צריך להתירו ע"י שלשה מומחים?
2. אשתי ראתה בשו"ת שאחד הרבנים התיר לאישה הרה לאכול חלבי לאחר בשרי בתנאי שעברה שעה ובתנאי שהיא מתאווה לכך. מה יהיה הדין לפי רבינו?

תשובה

1. אין זה נדר. ותוכל לקרוא לו בשם שתחפוץ ובלבד שהשם יהיה שם טוב.
2. אם התאוותה באופן שתאוותה עלולה לפגוע בהריונה, היא רשאית לעשות כן.