שבוע טוב לרב. א) כתוב בגמרא 'אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם'. מצד שני כתוב באבות 'הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר "כי בצלם אלהים, עשה את האדם"' (בראשית ט, ו).
ב) כתוב ברמב"ם 'עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה. לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד'. והלכה אחריה כתוב 'בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה'. מה ההבדל בין זה לַזה? הרי אם תאמר שמשום שהראשון עובד ע"ז והשני הוא בן נח שמאמין באחדות הבורא וכו', אז למה הרמב"ם אומר על העכו"ם "לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד", מכאן אני הקטן מבין שלכאורה מדובר בבן נח רגיל כמו הגוי בהלכה י'. אז עדיין אינני מבין מה ההבדל בין הגוי הראשון לגוי השני.
תודה רבה.
א. כל אדם נברא בצלם אלוקים, לרבות גויים. ומבחינה זו הוא חביב לפניו יתברך. אולם רק מי שמוציא מן הכח אל הפועל את הכח האלקי שיש באדם, הוא הנקרא אדם בפועל, וזאת אפשר לעשות ע"י התורה הקדושה. כי המצוות ניתנו כדי לצרף בהן את הבריות.
ב. לפני הגוי שתי אפשרויות:
1. לקבל שבע מצוות בני נח, מכח ציווי משה רבינו, כלומר תורתנו הקדושה, וא זהוא גר תושב.
2. או לקבל כל התור הכולה ואז הוא גר צדק. אין הגוי רשאי לחדש תורה משלו, ולכן גוי שעוסק בתורה וממשיך בגיותו, י"א כאילו מחדש תורה משלו. כי לימוד התור ההוא הבסיס ליהדות, או לגרות צדק. וכן גוי ששומר שבת, וממשיך בגיותו, הוא כאילו מחדש תורה משלו. אבל בן נח, שמקיים מצוות, רק כדי לקבל שכר, הוא אינו מחדש תורה משלו. כי הוא טרם הכשיר עצמו לגרות צדק, וכאמור, הוא רק מקיים מצוות כדי לקבל שכר.
