1. המאמין בה' והמתבונן בהשגחת ה', ויודע שה' הוא דיין, והוא דןן כל אדם וכל העולם, הרי שמאמין כזה, ירא ממנו, ונכנע לציוויו. לא למען ה', אלא למען האדם עצמו. וזוהי יראת שמים. להבדיל מאהבת ה', שבה האדם מתבונן במציאות ה', ובגבורותיו, ובחכמתו ובנפלאותיו, ומתפעל מכך שה' ברא את האדם כצלמו, כדי שיהיה כימלאך, ואז הוא מקדיש את ה' ומעריצו, ואוהבו אהבה אין קץ.
2. כן.
3. תכלית הברכות: נהנין, שבח, מצוות, לגרום לכך שהמברך מפתח בתוך נפשו זיקה עמוקה ועצומה לה' יתברך ומתדבק בו, וחי לעולם חיי אמת ונצח, לאחר מותו.
4. ח - חבוש (בבית הסוהר ונשתחרר) י - יסורים (חולה שנתרפא) י - יורדי הים ם - מדבר (הולכי מדבריות) שו"ע, או"ח, ריט, א.